# כז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/27/

נמצא, שעתה בליל פסח עושין שנוי בכל הדברים הנ"ל כנ"ל, שכופלים אותם, והכל בשביל הארת הרצון שנמשך בשעת האכילה דיקא, שהוא עקר התקון, בחינת (תהלים קמה, טו) "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", שהוא בחינת (במדבר כג, כג): "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" וכו', שזה עקר התקוה והתכלית וכו'. כי בכל ימות השנה ממשיכין הארת הרצון בכניסת שבת על־ידי הכוס של קדוש, כי העקר הוא שבת, שהוא מעין עולם הבא, שאז עקר בחינת ה'עת אשר יאמר' וכו' 'מה' וכו' שהוא בחינת הארת הרצון כנ"ל, ומשם מקבלין כל ששת ימי החל לזכות תמיד בשעת האכילה להארת הרצון. והכל כפי מה שזכה בעבודתו בששת ימי המעשה, שהם בחינת העולם הזה - לכלל העולמות דרי מטה בדרי מעלה וכו', שזה עקר תכלית העבודה, שכמו כן זוכה בשבת בכניסתו על־ידי הקדוש על הכוס להארת הרצון, בבחינת (עבודה זרה ג.): 'מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת' וכו' כנ"ל.

ועתה בפסח בכניסתו בלילה הראשונה שאין לנו שום עבודה רק בחסדו וכו', על־כן אי אפשר לנו לזכות להארת הרצון על־ידי כוס אחד של קדוש, רק על־ידי שמסדרין ההגדה על הכוס שני, ומספרין עליו תקף הנסים שעשה עמנו בחמלתו הגדולה, שהאיר עינינו על־ידי משה רבנו והודיענו אמתת אלהותו וממשלתו הגדולה וכו', כי 'מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשו קרבנו המקום לעבודתו' וכו', שכל זה הוא בחינת הארת האצילות שהוא תכלית העולם העליון בעשיה, שהוא תכלית עולם התחתון, בחינת הארת ה'בן חכם' ב'בן רשע' [כמבאר בכונות (פרי עץ חיים, חג המצות פרק ז)] וכנ"ל, שאז דיקא אנו זוכין לכלליות העולמות. ואז דיקא יכולין לאכל אחר־כך המצה וכו', להמשיך הארת הרצון העליון שצריכין עתה להמשיך ביותר ויותר על־ידי מצות אכילת מצה וכו'.

כי עתה צריכין לדבר בזה הרבה, ולהרבות בספור הנסים של יציאת מצרים כדי להמשיך הארת הרצון הנ"ל, מחמת שעדין אין לנו שום עבדות ומעשים טובים וכו', כי עתה עקר התקון על־ידי הדבור שמרבין לספר ביציאת מצרים, שזה בחינת "פסח" – 'פה־סח', בחינת 'כל המרבה לספר'. וכן הוא בכל אדם שצריך להרבות להודות להשם יתברך וכו'.

וכן הרחיצות, שהם בחינת בטחונות - כופלין, וכן הבציעות כופלין, שבתחלה קדם ספור ההגדה בוצעין המצה שהוא בחינת 'יחץ', ואחר־כך פעם שני בשעת 'המוציא'. כי הרחיצות והבציעות הכל בשביל הארת הרצון כנ"ל, ועתה צריכים כל זה שתי פעמים. ובין שתי הכוסות ושתי הבציעות ושתי הרחיצות אומרים ההגדה, ומאריכין לספר ביציאת מצרים, כי עתה אי אפשר להמשיך הארת הרצון בשעת האכילה כי אם על־ידי סדר זה, מחמת שהוא בהתחלה בבחינת אתערותא דלעלא וכו' וכנ"ל: