# כט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/29/

וזה בחינת ספירת העמר. כי מבאר בכונות (דרושי הפסח דרוש יא) שאז ממשיכין על־ידי הספירה המקיפין וכו', זה בחינת 'לעיני העמים' הנ"ל (באות ז). כי המקיפין הוא השכל שאי אפשר להשיג, ואם כן מהו המשכתן? אך העקר שממשיכין עלינו השכל המקיף שיהיה סמוך אלינו ויקיף את שכלנו, הינו שנזכה לראות ולהבין שאי אפשר לנו להבין, כי נבין מרחוק שיש סודות עצומים אצל גדולי הצדיקים, ואנו מחיבים לרדף בכל כחנו אחריהם ולהתדבק בם, אבל עדין הסודות נעלמים מאתנו, שזהו בחינת 'לעיני העמים' הנ"ל. וזהו בכל דרגא ודרגא אפלו בדיוטא התחתונה מאד מאד, כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכו', ואף־על־פי־כן אין זה 'תכלית הידיעה אשר לא נדע', כי עדין אנו רחוקים מאד מאד מתכלית הידיעה כי אין אנו יודעים כלום, רק על־ידי התקרבותנו להצדיקים הם מאירין בנו כי עדין ה' אתנו, איך שאנחנו, הם אפלו וכו', ומודיעין לנו מרחוק שהסוד אצלם, שזהו בחינת הארת המקיפין לכל אחד מישראל בכל מדה ומדה של שבעת ימי הבנין, שהם בחינת השבע מדות וכו'.

כי אור הפנימי אי אפשר להשיג מחמת החרבן בית־המקדש שאין אנו זוכים להקריב קרבן העמר, רק על־ידי שאנו מתפללין בעת הספירה 'הרחמן יחזיר לנו עבודת בית־המקדש למקומו' וכו', על־ידי־זה ממשיכין מעט אורות הפנימיים וכו', כמו שכתוב כל זה בכונות (שם). הינו על־פי המבאר בתורה הנ"ל ובהתורה על פסוק "גאלת שבט" וכו' הנ"ל, שעקר הדעת הנ"ל שכולל דרי מעלה עם דרי מטה הוא בבית־המקדש וכו', ועל־כן עכשו בעת החרבן אי אפשר להאיר הדעת בשלמות, רק על־ידי תפלה וכח הצדיקים ממשיכין עלינו שכל ודעת, שנדע שיש אור גדול לסביבנו, הינו שמקיפין אותנו שכליים וסודות עצומים והם לנגד עינינו, רק אי אפשר לנו להשיגם כי הם במפלא ממנו, שזהו בחינת הארת המקיפין הנ"ל, ועקר הארתם הוא שמאירים לנו בדעתנו לעשות מחצה וגבול בהדעת לבל נהרס לכנס בקשיות ותרוצים, שהם אצלנו בחינת למעלה מהזמן וכו':