# לב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/32/

ועוד צריכין לבאר בזה, כי בתחלה צריכין לתקן בחינת מאכל בהמה, שהוא בחינת 'עמר שערים' וכו', ואחר־כך בשבועות זוכין לשתי הלחם מחטים בחינת מאכל אדם. שזהו בחינת תקון חטא אדם הראשון שתחלה נאמר לו (בראשית ג, יח): "ואכלת את עשב השדה", שהוא מאכל בהמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פסחים קיח.) שנזדעזע ואמר: 'אני וחמור באבוס אחד' וכו', ואחר־כך אמר לו (בראשית ג, יט): "בזעת אפיך תאכל לחם" וכו', שזהו בחינת מה שאוכלים כרפס בפסח קדם התחלת הסדר שהוא מין ירק וכו', ואחר־כך אוכלין מצה וכו' וכנ"ל. כי עקר התקון - לזכות להארת הרצון בשעת האכילה שנמשך מבחינת שתיקה, בחינת 'אין משיחין בסעדה' וכו' (ארח חיים, סימן קע, סעיף א):