# לו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/36/

וזה שכתוב בכונות ספירה (פרי־עץ־חיים ספירת העמר פרק ו): שצריכין לכון בכל יום לברר הש"ך ניצוצין להמשיך 'מה' ניצוצות בכל יום שעולים 'אדם', עד שבשבעת ימי השבוע יהיה נשלם הש"ך ניצוצין שהם שבע פעמים 'אדם', בגימטריא 'שטו', והה"א של השם וכו'.

הינו כי ידוע, שכל עבודת האדם לברר הניצוצות הקדושים שנפלו בין הקלפות והרוח שטות על־ידי עוונותיו, ועקר הפגם שנפל מהדעת מבחינת 'אדם' לבחינת 'בהמה' לבחינת רוח שטות, ועל־ידי תקון הספירה זוכין לטהר עצמנו מקלפותנו ומטמאותנו - מכל הרוח שטות של העוונות, והעקר על־ידי שיודעין ומכונים על־ידי הצדיק האמת, שגם שם בתוך הרוח שטות בעצמו נעלם השם יתברך, כי יש שם ניצוצות אלהותו יתברך המחיין אותם, שזה עקר הפגם של העוונות שהוריד ניצוצות קדושות כאלו למקומות מטנפים כאלו, וזה זה עקר התקון, כשיודע ומאמין שיש שם ניצוצות קדושים שהם חיות אלוקותו יתברך ומדבק את עצמו להשם יתברך גם משם כנ"ל, עד שנתעורר ושב להשם יתברך מכל מקום שהוא, עד שמלקט ומברר בכל יום כמה ניצוצות שעולין 'אדם' שהם שבע פעמים 'אדם' שעולין 'שטו', עד שמהפך בחינת 'שטו' בחינת 'שטות', בחינת 'שטו העם ולקטו' – 'בשטותא', מהפך הכל לבחינת 'אדם' שהוא בחינת דעת בחינת רצון שהוא בחינת 'מה'.

והכל על־ידי הדעת של הצדיק האמת - שמאיר בלב כל אחד ואחד כי עדין ה' עמו וכו', והעקר על־ידי הרמזים הנ"ל, כי אי אפשר לבאר זה הדעת בפה בשלמות, כי אם על־ידי רמזים, שהם בחינת ידים שב'ים החכמה' שמשם הפרנסה וכו', שכל זה בחינת ברור הניצוצות הנ"ל. כי הצדיק מאיר בידיו ורמזיו לכל ניצוץ וניצוץ שיתעורר ויקיץ מנפילתו הגדולה, כי הרמזים הם בחינת ניצוצות, כמו אור המתנוצץ מרחוק דרך נקבים וחורים שבכתלי המחצות המפסיקים. ועל־כן הניצוצות שהם ניצוצי הדעת הנעלמים עדין בתוך הרוח שטות, מתעוררים על־ידי הרמזים של הצדיק שמתנוצץ בהם שיזכרו בהשם יתברך וישובו אליו, עד שנתלקטים ונעשים בחינת 'אדם' וכו', וכן בכל יום מימי הספירה וכנ"ל. והבן מאד מאד לעבדא ולעצות טובות באפן שלא תטעה את עצמך, ותבין מרחוק על־ידי הרמזים עצות בכל פעם לבלי ליאש את עצמך בשום אפן: