# לח

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/38/

וזה שכתוב בכונות (פרי־עץ־חיים ספירת העמר פרק ג) שעקר המקיפין שנמשכין בספירה נמשכין על־ידי הדבור שהוא בחינת גבורות וכו'. כי עקר הכלליות הנ"ל הוא על־ידי הדבור פה שעל־ידי־זה מגלין האמונה הקדושה, בבחינת (תהלים פט, ב): "אודיע אמונתך בפי" (עין לקוטי תנינא סימן מד). כי ענין הכלליות הנ"ל אי אפשר להשיג בשכל וכו' וכנ"ל, רק צריכין להתחזק באמונה, על־ידי שמראין לנו ומאירין בנו הצדיקים התנוצצות כאלה, שעל־ידי־זה מחזקין האמונה הקדושה, שמאמינים באמונה שלמה כאלו רואין בעינינו כי ה' אתנו וכו', וזה העולם כלול בעליון ועליון בתחתון, כי כלם כלולים וקשורים זה בזה ומתנהגים ברצונו הפשוט יתברך, בבחינת 'כי כל בשמים ובארץ' וכו'. וכל האמונה הקדושה הזאת צריכין לדבר בפה כנ"ל, וזה ממשיכין בספירה שמתקנין הדבור פה על־ידי מצות הספירה כמובן בכונות (שם).

וכל זה אנו עוסקין בסדר התפלה בכל יום בפסוקי דזמרה וקריאת שמע וברכותיו ותפלה וכו', שאנו עוסקין לדבר בפינו האמונה הקדושה שהשם יתברך ברא את הכל וכו', ועל־ידי־זה כוללין יחד עליון בתחתון ותחתון בעליון, שזהו בחינת שצריכין לכלל 'מדת לילה ביום ומדת יום בלילה' (ברכות יב.), כי צריכין לכלל יחד בחינת יום ולילה שהם בחינת חמה ולבנה, שהם בחינת אספקלריא המאירה ואספקלריא שאינה מאירה, שהם בחינת הארת דרי מעלה והארת דרי מטה כמובן בהתורה הנ"ל, שכל זה בחינת ספירה בחינת (ויקרא כג, טו): "וספרתם לכם וכו' שבע שבתות תמימת תהיינה", שצריכין לספר הימים, כדי שכל יום ויום יהיה תמים ושלם על־ידי שכוללין יום ולילה יחד, שהם בחינת חמה ולבנה בחינת דרי מעלה ודרי מטה, שזה עקר בחינת הספירה שהוא הכנה לקבלת התורה שעקרה בשביל זה כנ"ל. בחינת (דברים ד, לט): "וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל" – בחינת דרי מעלה, "ועל הארץ מתחת" – בחינת דרי מטה, ובכלם "אין עוד", כי אם 'ה' הוא האלהים' המנהיגם ברצונו וכוללם יחד, כמו שאומרים (במוסף לימים נוראים): 'הכל יכול וכוללם יחד'.

ועל־כן אומרים סדר קדשה בברכת קריאת שמע קדם קריאת שמע, שהוא 'מלא כל הארץ כבודו' ו'ברוך כבוד ה' ממקומו', שהם בחינת הארת דרי מטה שהוא 'מלא כל הארץ כבודו', והארת דרי מעלה שהוא בחינת 'איה', בחינת "מה חמית" (זהר הקדמה דף א:), שזהו בחינת 'ברוך כבוד ה' ממקומו', כידוע. כי עקר קריאת שמע שהוא אמונת היחוד, הוא בחינת כלליות 'איה' ו'מלא' הנ"ל, שהם הארת דרי מעלה והארת דרי מטה, לידע ולהודיע בפה מלא כי הבורא היחיד הקדמון שהוא סתום ונעלם בתכלית ההעלם, כי 'לית מחשבה תפיסא ביה כלל' (תקוני הזהר הקדמה דף יז.), שזהו בחינת 'מה', בחינת 'איה', הוא ברא ויצר ועשה הכל וכל הארץ מלא מכבודו כי הוא מחיה את כלם וכו':