# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/4/

וזה בחינת סעדת פורים ומשלוח מנות. כי עכשו, האכילה בקדשה בבחינת הארת הרצון, כי נמשכת מהרמזים הנ"ל, ועל־כן כל אחד שולח לחברו מנות מסעדת פורים - כדי לרמז לו על־ידי־זה הרמזים שיש ב'ים החכמה'. כי כבר מבאר בתורה הנ"ל, שהעקר שכל אדם ידבר עם חברו ביראת שמים, ויאיר לו ויקבל ממנו הארת הרבי הנ"ל, שמאיר בבן ותלמיד שמלא כל הארץ כבודו וה' אתנו וכו'. ועקר שלמות הארת הדעת הוא על־ידי הרמזים וכו', שמהם הפרנסה דקדשה של ישראל שהיא בחינת מן, בחינת (מכילתא פרשת ויסע פרשה ב): 'לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן', שנאמר בו (שמות טז, טו): "כי לא ידעו מה הוא", בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע', רק בדרך רמזים יכולים לרמז לכל אחד לפי ערכו תכלית הידיעה הזאת, שהוא השגת משה שהוא בחינת הרבי האמת שהוא בחינת מן שירד בזכותו, שהוא יודע להאיר תכלית הידיעה הזאת על־ידי הרמזים וכו'. וזהו בחינת "משלח מנות איש לרעהו" (אסתר ט, יט) וכנ"ל, ששולח כל אחד לחברו מנות שהם מיני אכילה של סעדת פורים שבהם מלבשים הרמזים הנ"ל, כדי שיאיר כל אחד בחברו הדעת הקדושה הנ"ל על־ידי הרמזים הנ"ל וכו', וכנ"ל: