# מד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/44/

וזה "לכן המשכיל בעת ההיא ידם" וכו' (עמוס ה, יג), "לך דמיה תהלה אלהים בציון" (תהלים סה, ב), "אך לאלהים דומי נפשי" וכו' (שם סב, ו), "טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'" (איכה ג, כו) וכו', וכן פסוקים הרבה. כי עתה באחרית הימים האלה שעליהם נתנבאו בפסוקים הנ"ל, צריכין לדם ולשתק הרבה על כל מה שנעשה עתה בעולם, ולבלי לכנס בחקירות וקשיות ותרוצים כלל רק לדם ולשתק ולצפות לישועת ה', עד שעל־פי הרב על־ידי הדומיה והשתיקה יבער לבו עד שיצעק ויתפלל להשם יתברך, בבחינת (תהלים לט, ג ד): "נאלמתי דומיה החשיתי וכו', חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני" וכו'. וזה (איוב יב, כג): "משגיא לגוים ויאבדם", כי "לכד חכמים בערמם" (שם ה, יג), שכל זה היה בקריעת ים־סוף שסבבם בכונה להטעותם, כמו שכתוב (שמות יד, ב ג): "וישבו ויחנו לפני פי החירת וכו' ואמר פרעה" וכו', וכן הוא עתה.

ואלו הנרדפים - צריכין לזהר לבלי לילך בחכמות רק לצעק אל ה', ואם גם זה קשה - על כל פנים לא יהרהר, וכל שכן שלא ידבר נגד מדותיו יתברך, רק ישתק וידם עד ישקיף וירא וכו' ויצפה לחסדו יתברך לבד, בחינת (שמות יד, יד): "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון", כמו שכתוב (דברי־הימים־ב כ, יב): "ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו" וכו', וכתיב (שם): "כי אין בנו כח בכל ההמון הזה" וכו', "עזרנו... כי עליך נשענו" (שם יד, י). בפרט עתה בסוף הגלות הזה, שעל זה אמר ירמיה (איכה ג, נד נה): "צפו מים על ראשי וכו' קראתי שמך ה' מבור תחתיות" וכו', ואמר (שם, כו): "טוב ויחיל ודומם לתשועת ה'" וכו' כנ"ל, "עד ישקיף וירא ה' משמים" (שם, נ), "כי לא יזנח לעולם ה'" וכו' (שם, לא), וכן הרבה.

כי עקר הרדיפה של השונאים הן מעובדי כוכבים הן בין ישראל בעצמן, שהחולקים רודפים מאד את הכשרים, והעקר על־ידי חכמות של הבל, שנדמה לכל אחד שהוא נבון וחכם ורוצה שהכל ילכו בדרך חכמתו העקמה ומהפכת, ונדמה לו שהוא צריך להיות רודף את הנרדפים מאד. אבל אלו הנרדפים צריכין לזהר ביותר שלא יתעו ויטעו אחרי חכמתם הרעות, רק יסתכלו על האמת לאמתו, ויקימו "אל תען כסיל כאולתו" (משלי כו, ד), רק לחרש ולשתק אפלו בדעתו, לבלי לכנס בקשיות ותרוצים כנ"ל רק לצפות לישועת ה', בבחינת מה שאמר משה לישראל בקריעת ים־סוף (שמות יד, יג יד) "אל תיראו התיצבו וראו את ישועת ה' וכו', ה' ילחם לכם ואתם תחרשון" כנ"ל.

רק שעתה מחמת שצריכין שתהיה גאלה שלמה שאין אחריה גלות, והסטרא אחרא והיצר הרע מתפשט מאד מאד וכו', על־כן צריכין עתה להאריך אפו ביותר ויותר, ולהתגבר יותר לדם ולשתק בדעתו, לבלי להרהר אחרי השם יתברך ואחרי יראי ה' האמתיים, רק להשתדל לצעק ולהתפלל להשם יתברך הרבה כנ"ל. וכמו שאמר התנא כמה פעמים (סוטה מט:): 'בעקבות משיחא חצפא יסגא וכו' יראי חטא כו' - והאמת תהיה נעדרת' (ישעיה נט, טו), ודרשו רבותינו ז"ל (סנהדרין צז.): שיהיה נעשה האמת עדרים עדרים וכל אחד יאמר שאצלו האמת, עד שבסוף מסים: 'על מי לנו להשען? על אבינו שבשמים', וכן חוזר זאת כמה פעמים, שבכל פעם שמגלה הבלבול והקטגוריא שיהיה באחרית הימים האלה, מסים בכל פעם: 'על מי לנו להשען? כי אם על אבינו שבשמים', כמבאר בסוטה עין שם, הינו כנ"ל.

והכלל, שעקר הרדיפה של הרודפים את הכשרים והתמימים, הוא שרוצים לתפסם בחכמתם הרעה וברבוי ליצנות שלהם, וזה קשה מן הכל, כי עקר הוא מניעת המח. כי מתחלה רודפים אותם ממש כמפרסם, ואחר־כך משתדלים ביותר לפתותם בחלקלקות דבריהם הרעים שאומרים שדורשים טובתם וכו', וזה קשה מן הכל. על־כן אי אפשר לבאר ולספר כל מה שיש בזה, רק המשכיל כעת ידם ויבין היכן האמת, ויקים דברי התנאים הנ"ל שחזרו וכפלו כמה פעמים "על מי לנו להשען כי אם על אבינו שבשמים":