# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/46/

וְעַתָּה בֹּא וּרְאֵה זֶה מָצָאתִי בְּמִדְרָשׁ חָזִיתָ שִׁיר הַשִּׁירִים (שִׁיר הַשִּׁירִים רַבָּה פָּרָשָׁה ו פָּסוּק ד אוֹת ב) מִגֹּדֶל מַעֲלַת הָרָצוֹן שֶׁזּוֹכִין עַל־יְדֵי הַיָּדַיִם שֶׁהֵם הָרְמָזִים שֶׁיֵּשׁ בְּ'יָם הַחָכְמָה' כַּנַּ"ל, וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ שִׁיר הַשִּׁירִים: "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה" (שִׁיר הַשִּׁירִים ו, ד) – 'כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה, כַּד אַתְּ בָּעֲיָא - לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעֲיָא מִכְּלוּם, מֵילַף מִכְּלוּם, מִי אָמַר לָהֶם לְהָבִיא עֶגְלַת בָּקָר לִטְעֹן הַמִּשְׁכָּן לֹא מֵהוֹן וּבְהוֹן' וְכוּ'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וְשִׂים לִבְּךָ הֵיטֵב לְכָל דִּבּוּר וְדִבּוּר מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה, כַּמָּה וְכַמָּה הוּא מַפְלִיג בְּמַעֲלַת הָרָצוֹן דִּקְדֻשָּׁה שֶׁל יִשְׂרָאֵל־עַם קָדוֹשׁ, שֶׁכְּשֶׁרוֹצִים בֶּאֱמֶת רְצוֹנוֹת דִּקְדֻשָּׁה לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, אֵינָם צְרִיכִים עוֹד לְבַקֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם וְלִלְמֹד מִמֶּנּוּ, רַק הָרָצוֹן בְּעַצְמוֹ יוֹדִיעַ לוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כַּמְבֹאָר בַּמִּדְרָשׁ הַנַּ"ל 'כְּשֶׁאַתְּ רוֹצָה כַּד אַתְּ בָּעֲיָא - לֵית אַתְּ צְרִיכָה בָּעֲיָא מִכְּלוּם מֵילַף מִכְּלוּם' וְכוּ'.

כִּי הָרָצוֹן הוּא בְּחִינַת אוֹר 'מַה' הַנַּ"ל הַמֵּאִיר בְּ'יָם הַחָכְמָה', שֶׁהוּא בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ"ל, הַיְנוּ כִּי יָבִין מֵעַצְמוֹ עַל־יְדֵי הָרְמָזִים שֶׁהַצַּדִּיק מְרַמֵּז לוֹ בְּכָל עֵת עַל־יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכֹּל בַּפֶּה וּבַכְּתָב, רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת רְמָזִים יָכוֹל לְהָאִיר בְּדַעְתּוֹ עַד שֶׁיִּתְחַזֵּק בִּרְצוֹנוֹת חֲזָקִים מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁלֹּא יֵדַע כְּלָל מַה הוּא רוֹצֶה (כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם), עַד שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲזֹר לוֹ וְיָאִיר בְּלִבּוֹ שֶׁיָּבִין מַה לַּעֲשׂוֹת לִגְרֹם נַחַת רוּחַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו עַל־יְדֵי־זֶה, כְּמוֹ הַנְּשִׂיאִים שֶׁהֵבִינוּ מֵעַצְמָם לְהָבִיא עֲגָלוֹת לְהַמִּשְׁכָּן אַף־עַל־פִּי שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ עַל זֶה כְּלָל כַּמְבֹאָר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ, וְעַיֵּן שָׁם מַה שֶׁכָּתוּב שָׁם עַל פָּסוּק "קַח מֵאִתָּם" (בַּמִּדְבָּר ז, ה) - 'מֵאִתָּם הָיוּ הַדְּבָרִים' וְכוּ', עַיֵּן שָׁם: