# מו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/46/

ועתה בא וראה זה מצאתי במדרש חזית שיר השירים (שיר השירים רבה פרשה ו פסוק ד אות ב) מגדל מעלת הרצון שזוכין על־ידי הידים שהם הרמזים שיש ב'ים החכמה' כנ"ל, וזה לשון המדרש שיר השירים: "יפה את רעיתי כתרצה" (שיר השירים ו, ד) – 'כשאת רוצה, כד את בעיא - לית את צריכה בעיא מכלום, מילף מכלום, מי אמר להם להביא עגלת בקר לטען המשכן לא מהון ובהון' וכו'; עד כאן לשונו. ושים לבך היטב לכל דבור ודבור מדברי המדרש הקדוש הזה, כמה וכמה הוא מפליג במעלת הרצון דקדשה של ישראל־עם קדוש, שכשרוצים באמת רצונות דקדשה להתקרב להשם יתברך, אינם צריכים עוד לבקש משום אדם וללמד ממנו, רק הרצון בעצמו יודיע לו מה לעשות לגרם נחת רוח להשם יתברך, כמבאר במדרש הנ"ל 'כשאת רוצה כד את בעיא - לית את צריכה בעיא מכלום מילף מכלום' וכו'.

כי הרצון הוא בחינת אור 'מה' הנ"ל המאיר ב'ים החכמה', שהוא בחינת הרמזים הנ"ל, הינו כי יבין מעצמו על־ידי הרמזים שהצדיק מרמז לו בכל עת על־ידי דברי תורתו הקדושה, שאי אפשר לבאר הכל בפה ובכתב, רק על־ידי בחינת רמזים יכול להאיר בדעתו עד שיתחזק ברצונות חזקים מאד להשם יתברך, עד שלא ידע כלל מה הוא רוצה (כמו שכתוב שם), עד שהשם יתברך יעזר לו ויאיר בלבו שיבין מה לעשות לגרם נחת רוח להשם יתברך להתקרב אליו על־ידי־זה, כמו הנשיאים שהבינו מעצמם להביא עגלות להמשכן אף־על־פי שלא נצטוו על זה כלל כמבאר שם במדרש, ועין שם מה שכתוב שם על פסוק "קח מאתם" (במדבר ז, ה) - 'מאתם היו הדברים' וכו', עין שם: