# מז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/47/

וכל זה היה בשעת הקמת המשכן שאז הביאו הנשיאים עגלות וכו', שעל זה משבחם הכתוב מאד (שיר השירים ו, ד): יפה את רעיתי כתרצה כנ"ל. כי עקר כל התקונים הנ"ל המבארים בתורה הנ"ל, נעשים על־ידי בחינת הקמת המשכן שהוא בחינת הבית־המקדש שבו הקריבו כל הקרבנות לרצון, כי עקר התקשרות וכלליות עליונים ותחתונים היה על־ידי הבית־המקדש שהוא בחינת המשכן, כמו שכתוב שם בתורה הנ"ל, עין שם.

וזהו בחינת יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות וכו', כי אימה כנדגלות נאמר על מעלת הדגלים של ישראל שהלכו ישראל במדבר בסדר הדגלים, ובין הדגלים נשאו את המשכן (עין תנחומא במדבר סימן יג), שכל זה הוא בחינת כל התקונים הנ"ל של התורה הנ"ל, שהעקר הוא להאיר הדעת הקדוש בישראל להודיעם תמיד כי ה' הוא האלהים, ולא ישכחו אותו יתברך בשום עת, כמו שאומרים (במוסף לראש השנה): 'אשרי איש שלא ישכחך' וכו', שעל־ידי־זה מוציאין את ישראל מעוונות מרוח שטות וכו'.

וזה צריכין לקבל מהצדיק האמת שהוא בחינת משה כנ"ל, וגם צריכין שכל אחד מישראל יאיר בחברו הארת הדעת שנמשך בלבו מרבו, שיאירו כל ישראל זה לזה 'ויקבלו דין מן דין', כמו שכתוב בהתורה הנ"ל. וזה בחינת מעלת הדגלים של ישראל, שהלכו בדגלים סביב המשכן, כי המשכן בחינת הבית־המקדש - שם עקר הארת הדעת של משה רבנו, כי שם קבל כמה מצוות התורה שנדבר השם יתברך עמו באהל מועד שהם עקר הדעת, על־כן הלכו כל ישראל סביב למשכן כלם כאחד חברים, ונשאו הדגלים שהיה מציר עליהם הגונין של שתים עשרה אבני החשן, שהם בחינת הגונין עלאין גונין קדישין שיש בכל אחד ואחד מישראל, בבחינת (ישעיה מט, ג): "ישראל אשר בך אתפאר", שהם כלולים מגונין סגיאין. וכל אלו הגונין של ישראל היו כלולים בהציורים הקדושים של הדגלים שנשאו לאות ולנס, שהם היו הפאר והיפי וההדור הנפלא והנורא של מחנות ישראל הקדושים, כמבאר במדרשים מעצם הפלגת נוראות מעלת הדגלים (עין תנחומא במדבר סימן יא, יב). וכל זה היה כדי שכל גון וגון הקדוש של כל אחד מישראל - יאיר בחברו, וחברו בחברו, ויקבלו דין מן דין, כדי שעל כל אחד יהיה נמשך הדעת הקדוש של משה רבנו, שצריך כל אחד מהחברים שהם התלמידים של משה להאיר זה בזה, וזה בזה וכו' כמו שכתוב שם.

ועל־ידי הדעת הקדוש הזה נמשך הארת הרצון המפלג כנ"ל, וזהו הסמיכות הנפלא של הפסוק הנ"ל 'יפה את רעיתי כתרצה' שמדבר מגדל מעלת הרצון כנ"ל. וזהו 'נאוה כירושלם' - 'ירושלים' – בחינת 'יראה־שלם' (עין בראשית רבה נו, י), כי עקר הארת הרצון והדעת נמשך על־ידי יראה כנ"ל. וזהו: 'אימה כנדגלות' שהם הדגלים, כי עקר הארת הדעת שהוא בחינת הארת הרצון נמשך על־ידי הדגלים, שעל־ידי־זה האירו ונכללו כל הגונין של ישראל זה בזה והאירו זה לזה, שזהו בחינת מה שכל אחד צריך לדבר עם חברו ביראת שמים בכל יום, כדי שכל אחד יקבל מחברו וכו' וכנ"ל, שעל־ידי־זה נמשך הדעת הנ"ל, שעל־ידי־זה מאיר הרצון שהוא בחינת 'יפה את רעיתי כתרצה' וכנ"ל: