# נב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/52/

ועל־כן שבטו של יששכר דיקא שקבלו הדעת הקדוש הזה הנ"ל, הם נתנו עצה להביא עגלות לשאת את המשכן, ששם עקר התקשרות והכלליות של דרי מעלה ודרי מטה כנ"ל, שזה היה עקר התקון על חטא העגל, שפגמו ישראל באמונה ועבדו עבודה זרה, וכשנתרצה השם יתברך למשה - צוה לו לעשות המשכן בתקונים נוראים ונפלאים כאלה, עד שעל־ידי־זה ימשיכו שכינתו למטה, לגלות ולהאיר כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכו', שעל־ידי־זה עקר התקון וכנ"ל. ועל־כן שבטו של יששכר שהם עסקו מאד בלמוד הקדוש הזה שקבלו מרבם, על־כן הם נתנו עצה זאת להביא עגלות לשאת את המשכן, באפן שיוכלו על־ידי נשיאת המשכן להמשיך אלהותו יתברך למטה למטה בכל הדרי מטה הירודים מאד, להודיע לכל כי ה' הוא האלהים, שבשביל זה הלכו ישראל במדבר ארבעים שנה והלכו ארבעים ושנים מסעות ועברו כמה מדבריות, הכל כדי לגלות שהשם יתברך בכל מקום. כי השם יתברך מרומם ומנשא מאד מכל העולמות הרוחניים, ואף־על־פי־כן בנפלאות חסדיו הוא מצמצם שכינתו למטה בזה העולם הגשמי דיקא, כי זה עקר גדלתו וכו', [כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל].

וזה מרמז שם במדרש שאמרו: 'המשכן הזה שאתם עושים - פורח הוא באויר עשו לו עגלות', ופרש שם ה'מתנות כהנה': 'פורח הוא באויר שהוא בלשון בתמיה', אבל יש לפרש, שכונתם הוא כפשוטו, שאמרו לישראל: הלא המשכן הזה שאתם עושים פורח הוא באויר, כי הוא רחוק מאד מאד מזה העולם הגשמי, ויכול לפרח באויר ולהסתלק מכם, על־כן צריכין לעשות תחבולות להמשיכו עוד למטה למטה - להביא עגלות ושורים לשאת אותו, עד שתהיה נמשכת הקדשה של המשכן גם על העגלות הגשמיות והשורים, שהם בהמות חסרי דעת. כי כל מה שישראל ממשיכין קדשתו למטה למטה יותר, ומגלין שבתקף הגשמיות שורה קדשתו - על־ידי־זה נתעלה ונתקדש שמו יתברך ביותר כנ"ל, ודיקא על־ידי־זה נקשרת קדשתו למטה ולא תסתלק עוד, כמובן כל זה בהתורה הנ"ל, ובזהר הקדוש (הקדמת הזהר דף ט. פנחס דף רנב:) ובתקונים, ובפרט במה שאיתא בתקונים (תקון ו, כו.): 'דישראל קראן לה בשמע ישראל וקשרין ליה בכמה קשרין של ציצית ותפלין' וכו' וכו', שזהו בחינת (שיר השירים ז, ו): "מלך אסור ברהטים" המובא בדבריו ז"ל (בלקוטי תנינא סימן ס', עין שם).

ועל־כן היתה עצה עמקה של שבט יששכר להביא עגלות ושורים לשאת את המשכן, שלא יפרח באויר, רק להמשיך קדשת המשכן על עגלות ושורים גשמיים באפן שימשיכו ויקשרו שכינתו למטה, שזה עקר התקון וכנ"ל. כי העגלות שנשאו את המשכן הם בחינת מעשה מרכבה, שהיו שם אופנים וגלגלים נושאי הכסא, כי כל מעשה המשכן וסדר הדגלים היה בבחינת מרכבה העליונה, כידוע (עין זהר תרומה דף קלט.) בבחינת "מרכבו ארגמן" (שיר השירים ג, י). ואלו האופנים והגלגלים של העגלות, שהם בחינת גלגלי המרכבה הם בחינת גלגל החוזר המובא בדבריו ז"ל [בענין הדריידיל המובא בלקוטי מוהר"ן שאצל הספורי מעשיות (שיחות הר"ן סימן מ)], שהוא בחינת עליונים למטה ותחתונים למעלה, בחינת כלליות העולמות וכו', עין שם היטב: