# נג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/53/

וזה בחינת מה שנאמר ביעקב (בראשית מה, כז): "וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם". כי כשנשאו את יעקב - נשאו אותו בבחינת המשכן, כמו שכתוב בפרשת הדגלים, שהיו מסדרים כמו שצוה להם יעקב לשאת אותו אחר הסתלקותו, כמובא בדברי רבותינו ז"ל (במדבר רבה ב, ח) ובפרוש רש"י (במדבר ב, ב), ובודאי גם בחיי יעקב היו כל נסיעותיו בבחינה זאת, בבחינת נסיעת השבטים עם המשכן, כי העקר הוא לזכות לזה בחייו, בבחינת (דברים ז, יא) "היום לעשותם", ו'מי שטרח בערב שבת' וכו' (עבודה זרה ג.).

ועל־כן יעקב אבינו קדש את עצמו כל כך, עד שזכה בחייו לזה, שכל נסיעותיו היו בבחינה הנ"ל - בבחינת נסיעת ישראל עם המשכן, שזה הסוד ידע יוסף, כי יעקב מסר לו כל חכמתו, על־כן כאשר ראה את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו אז: "ותחי רוח יעקב", כי הבין שזה הסוד אינו יודע רק יוסף, כי הוא סוד העגלות של הנשיאים שנשאו את המשכן, שכל סדר נסיעתם עם הדגלים קבלו מיעקב אביהם כנ"ל, שעל־ידי הסוד הזה של מעשה המשכן וישראל נשאו אותו עם סדר הדגלים על העגלות והשורים וכו', על־ידי כל זה עקר תקון האמונה לבטל חטא העגל שהוא פגם האמונה.

כי על־ידי כל התקונים של המשכן עם העגלות וכו' כנ"ל, על־ידי־זה ממשיכין שכינתו למטה בקשר אמיץ וחזק - שלא ינתק ולא יהרס לעולם, שאפלו עתה באחרית הימים האלה בסוף הגלות, בעקבות משיחא, במרירות דמרירות גלות הנפש של העתים הללו, אף־על־פי־כן יאירו בנו הצדיקי אמת, שנדע גם עתה איך להתחזק בכל עת, בבחינת 'ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל' וכנ"ל: