# נז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/57/

וזה שנסמך לזה: איזהו עשיר השמח בחלקו - כי כבר מבאר בהתורה הנ"ל, שעל־ידי הדעת הנ"ל, שהוא בחינת כלליות בן ותלמיד, שהוא בחינת כבישת היצר, כי מאירין בהם הדעת לגרש הרוח שטות, שמהם כל החטאים, רחמנא לצלן וכו', על־ידי־זה זוכין לקבל הפרנסה והעשירות מ'ים החכמה', מהידים, שהם הרמזים שיש שם שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל. וזהו שנסמך לשתי בבות הנ"ל 'איזהו חכם', 'איזהו גבור' וכו' - 'איזהו עשיר'. כי משם כל העשירות והפרנסה כנ"ל. ועקר הפרנסה והעשירות נמשך משם מ'ים החכמה' שהוא הדעת הנ"ל, על־ידי בטחון כמו שמבאר שם על פסוק (תהלים קד, כז): "כלם אליך ישברון" וכו'. שעל־ידי־זה מקבלין הפרנסה והעשירות שמאיר שם הארת הרצון בחינת 'ומשביע לכל חי רצון'. ואזי הפרנסה נשחקת ונחלקת לכל אחד כראוי לו, כמו שמבאר שם על פסוק (תהלים קד, כו): "לויתן זה יצרת לשחק בו" וכו', עין שם היטב.

וזהו בחינת איזהו עשיר השמח בחלקו - כי עקר העשירות האמתי הוא כשזוכה לקבל העשירות בקדשה מבחינת 'ים החכמה' הנ"ל, מהידים שיש שם, שאז מקבל הארת הרצון ואז הוא בודאי שמח בחלקו שזהו בחינת רצון הנ"ל, בחינת "ומשביע לכל חי רצון". שמרצה ברצון בכל מה שהשם יתברך משפיע לו, מאחר שכך הוא רצונו יתברך. וזהו שנאמר (תהלים קכח, ב): "יגיע כפיך כי תאכל" וכו'. 'יגיע כפיך' דיקא, דהינו שמקבל האכילה והפרנסה מהכפים והידים שב'ים החכמה' על־ידי הבטחון שנושא עיניו לשמים, ושוטח אליו יתברך כפיו בבחינת (תהלים קמג, ו): "פרשתי ידי אליך" וכו' בחינת (תהלים פח, י): "שטחתי אליך כפי". ואז בודאי "אשריך וטוב לך" - 'אשריך בעולם הזה, וטוב לך לעולם הבא' (אבות ו, ד). כי עקר שעשוע עולם הבא הוא בחינת הארת הרצון המפלג הנ"ל, שהוא בחינת (במדבר כג, כג): "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", שהוא בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" וכו' כמו שמבאר שם. ומאחר שזוכה גם בזה העולם להארת הרצון כנ"ל, בודאי אשרי לו גם בעולם הזה, כי מאיר עליו הרצון שהוא מעין עולם הבא, ועל־כן בודאי 'אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא', כי אז יזכה להארת הרצון בתכלית השלמות שהוא רב טוב הצפון, מאחר שגם בזה העולם המשיך על עצמו הארת הרצון שהוא בחינת 'השמח בחלקו' וכנ"ל: