# ס

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/60/

וזה (תהלים קיט, צז): מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי. מה אהבתי תורתך - בחינת אהבה ורצון המפלג כנ"ל, על־ידי־זה כל היום היא שיחתי - כי על־ידי הארת הרצון הנ"ל, שהוא בחינת רמזים הנ"ל, על־ידי־זה מוצאין בכל השיחות שבעולם רמזים להתקרב להשם יתברך, כמו שמבאר לעיל על פסוק: מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי, וכנ"ל. וזה שנסמך לזה: מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי - כי על־ידי־זה עקר ההתגברות על האויבים שהם היצר הרע וחילותיו וכנ"ל. וזהו כי לעולם היא לי, הינו שכבר קבלתי מרבותי, שהתורה הקדושה עומדת לעולם ועד, בחינת (שם קיט, פט, צ): לעולם ה' דברך נצב בשמים, לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד - הינו שאיך שהוא, אחר כל מה שעובר על האדם, "אתה מרום לעולם ה'" (שם צב, ט), כי 'דבריו חיים וקימים וכו', לעד לעולמי עולמים' וכו'. ועל־ידי־זה תחכמני מצותיך מאיבי - להתחזק לבלי לפל משום דבר, רק להתגבר בכל יום ובכל עת מחדש לחטף תורה ומצוות כל מה שיוכל, כי איך שהוא - זה ישאר לו קים לעולם, בחינת כי לעולם היא לי. ועל־כן נסמך לזה: מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי - כי הם בחינה אחת כנ"ל, כי כל זה קבלתי מרבותי האמתיים, שעל־ידי־זה אני יכול ללמד מכל אדם ולקבל מהם רמזים מכל השיחות שבעולם, בחינת כי עדותיך שיחה לי, וכנ"ל.

וזה שאמר קדם לזה סמוך לפסוק 'מה אהבתי' הנ"ל - לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד. ונסמך לזה מיד מה אהבתי תורתך וכו'. הינו שאמר, שכנגד הרשעים והסטרא אחרא שקוו לאבדני, התגברתי על־ידי 'עדתיך אתבונן', שהתבוננתי בתורתך ו ראיתי כי לכל תכלה - לכל תכלית דבר יש קץ, כפי שפרש רש"י שם, אבל רחבה מצותך מאד - כי התורה והמצוות רחבים מאד בלי קץ ותכלית ואי אפשר להשיגם, ועל־ידי־זה עקר ההתגברות וההתחזקות על־ידי שיודעים שאין יודעים כלל, שזהו בחינת (אבות ג, יג) 'סיג לחכמה שתיקה' הנ"ל, בחינת רצון הנ"ל שנמשך על־ידי הרמזים כנ"ל, כי עקר ההתחזקות על־ידי שמאמינים בהדעת הקדוש הנ"ל, שמלא כל הארץ כבודו וכו'.

אבל תכף כשבאין עליו קשיות, ואפלו כשקשה לו על עצמו על שאף־על־פי־כן הוא פגום כל כך ורחוק כל כך מקדשת התורה, אזי תכף צריך לברח מכל אלו הקשיות ולשתק במחשבתו, ולקים 'סיג לחכמה שתיקה'. רק להתגבר בכל פעם לחטף איזה נקדות טובות כל מה שיוכל תורה ומצוות, ובפרט תפלה ותחנונים ושיחה לפני קונו, ולבלי להסתכל על כל מה שעובר עליו, כי צריכין להיות עקשן גדול בעבודת ה' כי אין יודעין כלל, רק לקים כמו שצוונו רבותינו ז"ל (סימן עח תנינא) ש"אין שום יאוש בעולם כלל, כי (תהלים קמה, ג): לגדלתו אין חקר" וכו' (שיחות הר"ן רכה). וכמו שנתבאר מזה כבר בכמה מקומות (עין לקוטי מוהר"ן תנינא סימן מח). הפך בהם והפך בהם וכו', כי הם חייך לנצח:

הלכות בציעת הפת ודברים הנוהגים בסעדה