# סא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/61/

וזה שהזהירו רבותינו ז"ל (ברכות מ.) להביא מלח על השלחן ולטבל פרוסת המוציא במלח. כי כבר מבאר, שהאכילה בקדשה היא בחינת התקשרות וכלליות העולמות עליונים ותחתונים. שהם בחינת גוף ונפש וכו' כנ"ל. ועל־כן צריכין לזהר להביא מלח אל הסעדה, כי עקר ההתקשרות והכלליות הוא על־ידי בחינת מלח, שהוא בחינת (במדבר יח, יט): "ברית מלח", בחינת קדשת הברית [כמובן בהתורה "צוית צדק" בסימן כג על מאמר רבותינו ז"ל (כתבות סו:): 'מלח ממון חסר', עין שם]. שזה עקר קדשת הצדיק שעל־ידי־זה מקשר כל העולמות עליונים ותחתונים יחד. בבחינת (דברי הימים־א כט, יא) "כי כל בשמים ובארץ", 'כי כל - דא צדיק' (זהר בראשית לא.) כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, ועל־כן צריכין להביא מלח על כל הקרבנות, כמו שכתוב (ויקרא ב, יג): "ולא תשבית מלח ברית אלהיך וכו' על כל קרבנך תקריב מלח". כי כבר מבאר, שעל־ידי הקרבנות נכללין ונקשרין העולמות עליונים למטה ותחתונים למעלה וכו'. ועל־כן מכרחין להקריב מלח על כל הקרבנות, כי עקר הכלליות על־ידי 'ברית מלח עולם' כנ"ל: