# סב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/62/

ועל־כן עקר האכילה היא פת במלח, כמו שכתוב (אבות ו, ד): 'כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל' וכו'. כי לחם ומלח הם בחינה אחת. כי אותיות 'לחם' ו'מלח' שוין, כמובא (פרי עץ חיים שבת פרק יז). כי בלחם נעלמין כל הטעמים שבעולם כנ"ל. ומובא בספרים, בשם המחקרים, שכל הטעמים שבכל המאכלים שבעולם הם על־ידי המלח שמערב בהרכבתם שהוא יסוד הרגש טעמם, וכפי שנוי ציורי חלקי המלח שבהם כן הוא שנוי טעמם. וכל זה מחמת שהמלח בשרשו גבה מאד, כי "ברית כרותה למלח" וכו' (רש"י ויקרא ב, יג). וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (תקוני זהר, תקון ה', יט:) על פסוק (בראשית א, ו): "יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים", שהיו המים תחתונים בוכין: 'אנן בעינן למהוי קדם מלכא' [אנחנו רוצים להיות לפני המלך], עד שכרת להם ברית שיהיו עולים לקרבן בנסוך המים בחג, ובמלח שמקריבין על כל הקרבנות, כי הרקיע המבדיל בין מין עלאין למין תתאין, זה בחינת הצדיק הנ"ל, כמובא (פרי עץ חיים מנחה פרק ה), שמקים עליונים ותחתונים כל אחד בבחינתו בבחינת 'איה' ו'מלא' כנ"ל. ובתחלה היו המים התחתונים בוכין, כי לא ידעו שיכולין לגלות בהם התגלות אלהותו ומלכותו יתברך. ועל־כן בכו ואמרו: 'אנן בעינן להוי קדם מלכא'. עד שפיסם השם יתברך וכרת להם 'ברית מלח עולם', שעל־ידי בחינת 'מלח' בחינת קדשת הצדיק - יזכו להתקרב על גבי המזבח ולעלות לקרבן לעלא ולעלא, כי אדרבא, עקר התגלות כבוד מלכותו הוא דיקא על־ידי התחתונים, כי דיקא הארץ מלא כבודו וכנ"ל, ועל ידם עקר ההתקשרות והכלליות וכנ"ל.

ועל־כן כל המאכלים המחיין את האדם לקשר הנפש עם הגוף, שהוא בחינת כלליות העולמות כנ"ל, כל הרגשת טעמם הוא על־ידי חלקי המלח שבהם, כי עקר החיות המקשר הנפש עם הגוף שהוא כלליות הנ"ל, הוא על־ידי בחינת 'ברית מלח' כנ"ל. וזהו בחינת לחם, כי בהלחם נעלמים כל הטעמים שבעולם שהם בחינת חלקי המלח כנ"ל. ועל־כן לחם ומלח שיכים ומקשרין זה בזה מאד. ועל־כן הזהירו רבותינו ז"ל מאד, לטבל פרוסת הבציעה במלח וכנ"ל: