# סד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/64/

וזה שאמרו רבותינו ז"ל (אבות ו, ד): כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא - כי עקר הטוב והענג בעולם הזה ובעולם הבא הוא רק הרצון, דהינו כשהכל הוא כרצונו. וזה רואין בחוש, ומובן לכל משכיל כי בודאי אפלו אם יצבר כעפר כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות, אם אין רצונו שבע מזה וחפץ ודואג שיהיה לו יותר, וגם דואג אולי יאבד גם זה שיש לו, מכל שכן כשאין לו קורת רוח מאשתו ובניו ושכניו, וכיוצא, ויש קטטות וסכסוכים ביניהם, אזי בודאי כל עשירותו אינו נחשב לכלום. וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (שם ב, ז): 'מרבה נכסים מרבה דאגה'. שהוא מחמת כל הנ"ל. ויותר מזה דאגות מדאגות שונות. ועל־כן באמת אמר קהלת החכם מכל האדם: "גם כל ימיו כעס ומכאובות" וכו' (קהלת ב, כג).

וזה ידוע ומובן לכל שאי אפשר שימלא האדם רצונו בזה העולם. על־כן באמת אין שום טוב בעולם כי אם כשיזכה להארת הרצון הנ"ל, שיהיה כל מגמתו וכל חפצו ורצונו ותשוקתו וכסופיו רק להשם יתברך להכלל ברצון שברצונות, שזה הרצון נשאר קים לעולם ועד. וכל נקדה ונקדה טובה שיזכה על־ידי זה הרצון, ואפלו אם לא יזכה כלום חס ושלום, רק זה הרצון בעצמו הוא יקר ועולה על כל מחמדי תבל. והכל אין ואפס גמור נגד נקדה אחת מרצון הטוב הזה. וזה אי אפשר לבאר בפה ובכתב, כי אם לכל חד כפום מה דמשער בלבה.

וזה כך היא דרכה של תורה פת במלח תאכל - כי עקר האכילה הוא בשביל הארת הרצון הנ"ל, שנמשך על־ידי כלליות העולמות שהם בחינת התקשרות הנפש עם הגוף, שזהו בחינת פת במלח כנ"ל. וזהו ומים במשורה תשתה - כי המים הם בחינת מימי הדעת הנ"ל הנמשכין מ"זה הים גדול ורחב ידים" (תהלים קד, כה). ואף־על־פי שהדעת יקר מאד, אבל צריכין לקבלו במשורה ובמדה שלא יצא חוץ לגבול - שלא יכנס לקשיות ותרוצים שאין הזמן מספיק לבארם, שזהו בחינת 'סיג לחכמה שתיקה'. וזה בחינת ומים במשורה תשתה - שצריכין לשתות מימי הדעת במשורה ובמדה, שלא להתחכם יותר בבחינת 'אל תתחכם הרבה', וכתיב (קהלת ז, טז): "ואל תתחכם יותר" וכנ"ל שזהו בחינת 'אין משיחין בסעדה', כמו שמבאר שם.

וזהו: ועל הארץ תישן - כי מבאר שם בהתורה הנ"ל על מאמר רבותינו ז"ל (בבא בתרא עד:): 'והיה רבי אליעזר ישן ורבי יהושע נעור', ששנה היא בחינת 'מה', בחינת "עין לא ראתה" וכו' (ישעיה סד, ג). וצריכין לכלל העולמות עליון בתחתון וכו'. ועקר התגלות כבודו יתברך הוא בארץ הגשמי הזה דיקא. ועל־כן כשישן על הארץ בשביל התורה הוא כולל ומקשר העולמות יחד, כי עולה ונכלל בבחינת 'מה' בשעת שנתו מתוך גשמיות הארץ הגשמי שישן עליה, כי יודע ומאמין ש'מלא כל הארץ כבודו'. ומשם הוא נכלל גם בבחינת 'מה' שהיא בחינת שנה כנ"ל.

וחיי צער תחיה - שחיותו ושמחתו יהיה חיי צער, כי יבין שבזה העולם אין שום תענוג שלם כלל, כי כל תענוגי זה העולם הם בבחינת (משלי יד, יג): "ואחרית שמחה תוגה" גם בזה העולם. מכל שכן מה שעתיד לתן דין וחשבון עליהם בעולם הבא. כי אי אפשר שיתנהג הכל כרצונו כנ"ל, על־כן אי אפשר לחיות בזה העולם שיהיו נקראים חיים, כי אם כשמסתפק במה שיש לו ושמח בחלקו אפלו אם אין לו רק לחם ומים בדחק, כי אין שום צער ויסורים בעולם, כי אם עוונות, שהם עקר המשאוי כבד מכל המשאות של כל מיני יסורין שבעולם, כמו שכתוב בתחלת התורה הנ"ל, על־כן דיקא זה שמרצה בחיי צער יש לו חיים אמתיים, על־ידי ' ובתורה אתה עמל ' שהוא עקר החיות והטוב, כמו שכתוב (דברים ל, כ): "כי הוא חייך" וכו'. וזהו: ' אם אתה עושה כן אשריך - בעולם הזה, וטוב לך - לעולם הבא ', כי עקר שעשוע עולם הבא הוא הרצון הנ"ל שהוא בחינת (תהלים לא, כ): 'מה רב טובך' וכו' כנ"ל. ומי שממשיך עצמו לרצון הזה בעולם הזה - רק הוא זוכה לחיים ואשרי לו גם בעולם הזה, כי אין שום חיים וטוב בזה העולם כי אם תורה ותפלה ומעשים טובים, והעקר הוא הרצון וכנ"ל.

ועין בהשיחות (שיחות הר"ן סימן שח): מה שבארנו בזה יותר קצת, והבאתי שם מה שקצת העולם מקשין, על זה על מה שאמר התנא על 'פת במלח וכו' אשריך בעולם הזה', שבאמת מי שיש לו לב אמתי להבין את כל המעשה תחת השמש - יבין וישכיל ויראה שאין שום טוב וחיות בזה העולם, כי אם כשמרצים לילך בדרך התנא הנ"ל. ואז דיקא אשרי לו גם בעולם הזה, כי בלא זה - כל מי שחפץ יותר חפצי העולם הזה ומחמדיו, חייו מרים ומרורים ביותר, אפלו מי שיש לו עשירות הרבה, כידוע לבקיאים בהם עצם רבוי המרירות מר ממות ורבוי הדאגות שסובלים גם בעולם הזה, מכל שכן מה שיצטרכו לתן דין וחשבון לעולם הבא על שלא התנהגו בממונם ועשירותם כראוי שעליהם נאמר (קהלת ה, יב): "עשר שמור לבעליו לרעתו". ועין מה שכתוב השיחה הנפלאה (לקוטי מוהר"ן תנינא סימן קיט) שהעולם אומרים שיש עולם הזה ועולם הבא וכו'. שכפי הנראה בכאן הוא הגיהנם וכו'. ומי שישים לבו באמת לדברי צדיקי אמת - יבין גם בדעתו שדברי התנא הנ"ל הם כנים ואמתיים רק על־פי פשוטן של דברים, שרק מי שמרצה לילך בדרכו הנ"ל אשרי לו גם בעולם הזה! וכל מה שמקרב עצמו יותר לדרך הנ"ל אשרי לו! מכל שכן אם יזכה בשלמות לדרך הנ"ל, מה רב טובו בעולם הזה ובעולם הבא וכו', 'עין לא ראתה' וכו'. השם יתברך ישים חלקנו עמו, אמן, כן יהי רצון: