# סט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/69/

ועתה מה מתקו דברי רבותינו ז"ל שאמרו במדרש (במדבר רבה צח, ה), שיעקב אבינו בקש (בראשית מט, ו): "בקהלם אל תחד כבדי" - שלא יזכר שמו במחלקת קרח. ואימתי יזכר שמו? כשהן מתיחסין ועומדים על הדוכן (דברי־הימים־א ו, כב): "בן תחת בן אסיר" וכו' עד "בן ישראל", הינו שיעקב בקש שני הדברים שהם תלויים זה בזה - כדי שישאר קדשתו, שהוא קדשת הדעת הקדוש בעולם, להכיר את הבורא שמים וארץ. כי בקש שעל מחלקת של קרח שרצה לבטל הדעת הקדוש הזה, על־ידי שחלק על משה ותורתו אז, לא יזכר שמו שלא יוכל לפגם בשרש קדשתו וכנ"ל. ולהפך 'על הדוכן' אז דיקא יהיו מתיחסין על שמו - 'בן ישראל', כדי שיהיה נמשך קדשת דעתו שהוא שרש קדשת כל ישראל יהיה נמשך בהם, שעל־ידי־זה יהיה להם כח לגלות ולהאיר הדעת בעולם על־ידי כל השירות והתשבחות שאמרו ברוח הקדש על הדוכן וכנ"ל. ועל־כן בקש יעקב על זה שיזכר שמו 'על הדוכן' בעת שבקש שלא יזכר שמו במחלקתם. כי זכירת שמו ביחוסם 'על הדוכן' הוא תקון לפגם מחלקת קרח שבקש לעקר את הכל, אפלו נקדת קדשת יעקב, עד שהכרח יעקב להתפלל שלא יזכר שמו עליהם - שלא יגיע הפגם לשם. ועל־כן בקש מיד ש'על הדוכן' אז דיקא יזכר שמו, להורות, שנקדת קדשתו אינה נפסקת לעולם, אף־על־פי שהיה באמצע קרחה - שהוא קרח וכנ"ל, כי נקדת קדשתו יתלבש בזרעו וכנ"ל. ועל־כן בקש ופעל אצל השם יתברך שאז ביחוס 'על הדוכן' אז דיקא יזכר שמו, כי זה תקון על מחלקת קרח, ששם לא נזכר שמו מחמת זה וכנ"ל. ודבר אלהינו יקום לעולם, וכנ"ל.

[ובענין זה יש דברים נעלמים הרבה. ועין מה שכתב אדמו"ר ז"ל בסימן יז על פסוק (תהלים פז, ו): "ה' יספר בכתוב עמים זה ילד שם סלה". ומה שבארנו בזה קצת בהלכות דברים היוצאים מן החי (הלכה ב), עין שם ותבין מרחוק מעט. אך אחר כל אלה צריך כל אחד לדעת שהבחירה חפשית תמיד. ואפלו אם יהיה לו אבות צדיקים קדושים ונוראים, ואפלו אם עתידים לצאת ממנו צדיקים, אף־על־פי־כן הוא יש לו בחירה, ואם ייטיב מעשיו - אשרי לו, ואם לאו - אוי לו. מכל שכן כשסומך עליהם לחלק על הצדיק האמת, אוי לו אוי לנפשו, כי "הנפש החטאת היא תמות ואב לא ישא בעון הבן ובן לא ישא" וכו' (יחזקאל יח, כ). וכל זה מובן ממחלקת קרח וכנ"ל]. ועין לעיל באות ז בהלכה זאת שם מבאר גם כן מענין קרח וכו', עין שם: