# ע

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/70/

וזה בחינת ברכת המזון, כי עקר תקון האכילה הוא לזכות אז להארת הרצון שיאיר לעתיד, בחינת (תהלים קמה, טו): "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", בחינת (במדבר כג, כג): "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל", שהיא בחינת (תהלים לא, כ): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" וכו' וכנ"ל. ועל־כן צותה אותנו התורה הקדושה לברך ברכת המזון אחר האכילה, כדי שיזכה כל אחד ואחד מישראל להמשיך על עצמו בחינת הארת הרצון על־ידי הדבור הקדוש של ברכת המזון, שמברכין ומודים ומשבחין להשם יתברך על אכילתו, כי כל הברכות וההודאות לשמו הגדול יתברך הם בחינת הארת הרצון, כי 'שמו' בגימטריא 'רצון', כי כל הברכות וההודאות כלולים בבחינת עשרה מיני נגינה שהם ברכה והודאה וכו', שכלם הם בחינת דבקות נפלא ורצון והשתוקקות נמרץ אליו יתברך. ועל־כן עקר ברכת המזון הוא על הכוס של יין, כי 'אין אומרים שיר אלא על היין' (ברכות לה.) שזה בחינת דבקות ורצון, כנ"ל לענין ארבע כוסות (באות יט):