# עא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/71/

וזה בחינת שלש ברכות של ברכת המזון, כי להארת הרצון אין זוכין כי אם על־ידי כלליות בן ותלמיד, שהוא כלליות דרי מעלה ודרי מטה וכו', כמו שמבאר שם בהתורה הנ"ל. ועל־כן הם שלש ברכות בברכת המזון, אחד כנגד הארת דרי מעלה ואחד כנגד הארת דרי מטה, ואחד כנגד כללותם יחד. כי ברכה ראשונה תקן משה כשירד המן לישראל, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מח:). וזה בחינת השגת 'מה', בחינת הארת דרי מעלה כנ"ל, כי משה הוא עקר הרבי הראשון שעקר השגתו בחינת 'מה' - שבו כלולים שניהם, כי התחתון נכלל בעליון כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל. וזהו בחינת המן, בחינת (שמות טז, לא): "ויקראו בית ישראל את שמו מן; כי לא ידעו 'מה' הוא" (שם טו).

וברכה שניה הוא ברכת 'הארץ', זה בחינת השגת דרי מטה שהיא בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', כי עקר התגלות כבודו בארץ הגשמי הזאת הוא בארץ־ישראל, ומשם נמשך איזה הארה גם לחוץ לארץ על־ידי הקדשות שישראל מקדשין גם האויר של חוץ לארץ בקדשת ארץ־ישראל כמובא בדבריו ז"ל (לקוטי מוהר"ן סימן מד). וכמו שאמרו רבותינו ז"ל (כתובות קי:): "כל הדר בארץ־ישראל דומה כמי שיש לו אלוה" וכו'. ועל־כן יהושע דיקא תקן ברכת הארץ כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות מח:), כי יהושע הוא בחינת תלמיד כמו שמבאר שם שהשגתו בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', שהוא השגת התלמיד כמו שמבאר שם.

וברכת 'בונה ירושלים' תקנו דוד ושלמה כשנבנה הבית־המקדש - זה בחינת כלליות בן ותלמיד, כלליות דרי מטה עם דרי מעלה, שהיא בחינת כלליות העולמות שזה העקר, שעקר זה התקון בשלמות נמשך על־ידי הבית־המקדש, ששם עולים כל הקרבנות וכו' וכנ"ל. ועל־כן כשנבנה בית־המקדש אז נשלם התקון הזה. ואז תקנו דוד ושלמה הברכה שלישית בברכת המזון שהוא 'בונה ירושלים', כי עקר התקון הוא על־ידי ירושלים ובית־המקדש ששם עקר כלליות העולמות שעל־ידי־זה דיקא זוכין להארת הרצון בשעת האכילה. ועל־כן תקנו כל אלו הברכות על אכילת ישראל כדי שיהיה נמשך על־ידי־זה הארת הרצון בשעת האכילה, שהוא הרצון שיאיר לעתיד בחינת 'כעת יאמר ליעקב ולישראל מה' וכו', 'מה' דיקא וכו' כנ"ל: