# עט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/79/

וזהו ענין מה ששמעתי ממנו ז"ל (שיחות הר"ן רכה), כי יש שנדמה להם שמסתימת ידיעתו יתברך אחר עולם הגלגלים, ויש שיודעים שיש עולמות גבוהים יותר, אבל אחר־כך מסתימת ידיעתם, ונדמה להם שלמעלה מזה הוא בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע. אבל באמת "גבה מעל גבה שומר" וכו' (קהלת ה, ז), כי יש צדיק שיודע כל אלו הידיעות שנדמה להם שאי אפשר לידע אותם, אבל האינו יודע שלו, בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע שלו - זה עמק ונורא ונשגב מאד וכו', כי אצל המחקרים מסתימת הידיעה אצל הגלגלים שלמעלה מהם אינם יכולים לדבר כלל, ואפלו עד הגלגלים הם תועים ונבוכים ברב הדברים, אבל למעלה משם נדמה להם שהוא כלו רוחניות אלקות, והוא בחינת תכלית הידיעה אצלם, שלפי דעתם זהו בחינת תכלית הידיעה אשר לא נדע. אבל הצדיקים המקבלים האמתיים, כל ידיעתם מתחיל משם ולמעלה, דהינו מעולם הגלגלים שהם הרקיעים ולמעלה, כי אמר, שבמקום שמסתימת חכמת המחקרים לגמרי, משם מתחיל ידיעת הקבלה האמתית. אבל אמר, שגם המקבלים הגדולים שגלו השגות עצומות גם בעולם האצילות ולמעלה בשרשי האצילות וכו', גם שם יכולין לעלות ממעלה למעלה וכו'. ועל־כן אף־על־פי שכל החכמים ואפלו המחקרים מודים שתכלית הידיעה הוא אשר לא נדע, אבל 'לא כל אפין שוין', כי רבם אינם יודעים כלל מה שאינם יודעים, והם בבחינת אינו יודע שאינו יודע יותר ויותר, כמובן למשכיל מדברינו הנ"ל. ועין עוד במקומות אחרים משיחות כאלו (חיי מוהר"ן סימן רפג), ומהם תוכל להתבונן ותעמד מרעיד מאימת הבורא יתברך.

על־כן הצדיק מאיר בכל הדרי מעלה בכל פעם בחינת 'איה', בחינת 'מה', כי מאיר בהם בחינת 'מה' מבחינה גבה יותר ויותר וכו' וכו' כנ"ל. וכל מה שמאיר בהם בחינת 'מה' ביותר - הוא מאיר בדרי מטה בחינת 'מלא' ביותר, עד שמעורר ומקיץ הנמוכים מאד מאד שהם בחינת פגרים מתים ממש, שנפלו מאד מאד על־ידי עוונותיהם הרבים והעצומים מאד, הוא מקיץ ומעורר גם אותם, כי עדין ה' אתם ואצלם כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכו' כנ"ל. וזהו בחינת המעלה של הקבוץ מישראל האוחזים עצמן בהצדיק האמת שזכה לדעת הנ"ל, שיכול להאיר בדרי מעלה ודרי מטה בכל פעם, שעקר קבוץ ישראל על ידו כי נקרא 'רועה ישראל', בחינת (ישעיה מ, יא): "כרעה עדרו ירעה בזרוע יקבץ טלאים" וכו'. כי כל מקום שמתקבצים עשרה מישראל יכולים לומר דבר שבקדשה - לעורר ולהקיץ ולחבר ולכלל כל דרי מעלה ומטה וכו'. לכלל 'איה' ו'מלא' יחד ולהמשיך המקיפין לפנים להמשיך מבחינת 'איה' לבחינת 'מלא' ולזכות לבחינת 'איה' בחינת 'מה' הגבה יותר וכו', כנ"ל: