# פ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/80/

אבל עדין צריכין לזה תפלות וצעקות הרבה להשם יתברך לזכות לזה, שיהיה נכלל בהקבוץ הקדוש שיאמרו כל הדברים שבקדשה בכונה גדולה כל כך ובהתקשרות לצדיקים אמתיים, עד שיוכלו להמשיך כל התקונים הנ"ל בכל פעם, כי בעוונותינו הרבים נתרבה המחלקת מאד בישראל, שהוא מזיק ביותר מכל הקלקולים, כמו שאמרו חכמינו ז"ל. ועל־ידי־זה נחרב הבית־המקדש ועל־ידי־זה מתעכב בנינו, כי עקר העכוב הוא על־ידי שאין הקבוץ של ישראל בשלמות בתכלית השלום האמתי, כמובן כל זה, והרבה חפצים בכבוד עצמן, שמזה נמשך כל המחלקת שהוא בחינת מחלקת קרח הנ"ל, שמשם כל החרבנות ועכוב בנין בית־המקדש

[ועין לעיל באות סה סו וכו', בענין מחלקת קרח שעל־ידי שכל אחד חפץ בכבוד עצמו ואינו מבטל עצמו וכבודו כראוי, על־ידי־זה אי אפשר לגלות לו להאיר בו הדעת הנ"ל כי 'מלא כל הארץ כבודו' ועדין ה' אתו איך שהוא. ועל־ידי־זה אינו מתחזק בעבודת השם יתברך ותורתו באשר הוא שם. והרבה נעשים מתנגדים וחולקים גדולים על־ידי־זה, עין שם. ועל־ידי־זה עקר עכוב גאלת ישראל ובנין בית־המקדש וכנ"ל].

ועל זה צריכין לבכות ולהתאונן מאד בין המצרים ובתשעה באב, וכן בכל לילה בחצות להתאבל על החרבן בית־המקדש ופזור ישראל. וזה בחינת שלש פעמים 'איכה' שמתאבלין על הסתלקות והעלמת הצדיק, שכלל השגתו בחינת 'מה' כנ"ל, שהוא יכול להאיר בכל הדרי מטה בחינת 'מלא כל הארץ כבודו' ולהשיב כלם להשם יתברך, והעקר על־ידי השלום שיתקבצו ויתאספו יחד ויתקשרו עם הצדיק האמת, שזהו בחינת המשכן שהיה בימי משה ובית־המקדש שבנה דוד ושלמה, כי לשם מתקבצים כל ישראל יחד, ומקבלים הארת הדעת מהרב בחינת משה, שעל־ידי־זה עקר כלליות העולמות בחינת 'איה' ו'מלא' יחד וכו' וכנ"ל. ועל־כן מקוננין על זה שלש פעמים 'איכה' על הסתלקות הצדיק ועל פזור ישראל ועל חרבן בית־המקדש, ששם נתועדו ונכללו יחד כל ישראל עם הצדיק האמת בחינת משה, ששם עקר הכלליות, וכנ"ל.

וזה בחינת (איכה א, א): איכה ישבה בדד העיר רבתי עם... רבתי בגוים וכו' - שמתאבלין על גלות ישראל מירושלים ממקום קבוצם. וזהו (א, ג): גלתה יהודה מעני וכו' שזהו בחינת הבכיה על פזור ישראל שיצאו מירושלים ובית־המקדש. ואיכה שניה שהיא איכה יעיב מרמז על חרבן העיר ובית־המקדש בעצמו, שמזה מתחיל איכה שניה שהיא (ב, א): איכה יעיב ה' באפו את חומת בת ציון וכו', ולא זכר הדם רגליו וכו'. שהוא שמתאבלין על חרבן חומת ציון וירושלים וחרבן בית־המקדש שנקרא הדם רגליו וכו' וכנ"ל. ואיכה שלישית שהיא (ד, א): איכה יועם זהב נאמר על הסתלקות הצדיק שהוא בחינת יאשיהו הצדיק, שעליו אמר ירמיהו כל ה איכה יועם, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (עין שם באיכה רבתי), וכן הוא בכל דור שמתאוננים על הסתלקות והעלמת הצדיק וכו', וכנ"ל.

וירמיהו הנביא אמר (איכה ג): אני הגבר - ששם כלולים כל השלש אלפא ביתות, כל השלש 'איכה' אמר כלם על עצמו, כי תולה כל החסרון בו. ועל־כן אמר: אני הגבר ראה עני - 'אני' דיקא, אותי נהג וילך - 'אותי' דיקא וכו'. וכן אך בי ישב יהפך ידו כל היום וכו'. עד שאמר: ואמר אבד נצחי וכו'. אבל מחזק עצמו הרבה ואומר "זאת אשיב אל לבי על־כן אוחיל חסדי ה' כי לא תמנו" וכו'. וכן: צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי קראתי שמך ה' מבור תחתיות וכו'.

ומזה יכול כל אדם ללמד אלפים ורבבות קל וחמר על עצמו, איך הוא צריך לומר כל זה על עצמו, על רבוי עוונותיו ומחשבותיו הרעים השוטפים עליו כל כך. אבל חלילה חלילה שיפל על־ידי־זה, חס ושלום, רק יחזק עצמו בכח הצדיק האמת הענו מאד מאד, שהוא נקי מכל צד שגיאה, ומכל שכן מאיזה עון, חס ושלום, ואף־על־פי־כן הוא אומר על עצמו קינות כאלה הנ"ל. וכל זה אומר בשביל כלל ישראל, עד שכל אחד יוכל לעורר עצמו ולחזק עצמו בכחו הגדול, בכל מה שעובר עליו, שיאמר בכל פעם: אף־על־פי־כן חסדי ה' כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו, כי חדשים לבקרים מתחדשים החסדים, כמו שפרש רש"י שם וכו' (איכה ג, כג).

וזה שאיתא בזהר הקדוש (זהר חדש, נח, דף ל.): שעל־ידי בי כנישתא חדא ומתא חדא - יבוא משיח כשישובו באמת, הינו כנ"ל. כי על־ידי רבוי המחלקת קשה מאד לקבץ בי כנישתא חדא ומתא חדא שישובו באמת. אבל אף־על־פי־כן השם יתברך יגמר את שלו, כי הצדיק האמת מאיר בכל פעם השגת הדעת הנ"ל בדרכים נפלאים מאד מאד, עד שסוף כל סוף יעורר ויקיץ כל דרי מטה אפלו הנמוכים מאד, ויודיע לכלם כי עדין ה' אתם, עד שישובו ויתקבצו בי כנישתא ומתא חדא עד שיבוא הגואל צדק, כי על־ידי שיתקבצו בי כנישתא חדא וכו', ויאמרו כל הדברים שבקדשה בכונה ובהתקשרות לצדיקים אמתיים, על־ידי־זה יתתקן הכל וכנ"ל. ואז ישובו כלם להשם יתברך על־ידי הארת הדעת הנ"ל ויקים (ישעיה נט, כ-כא): ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב וכו', על־ידי ואני זאת בריתי אתם אמר ה' רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר ה' מעתה ועד עולם - שהוא בחינת הארת הדעת הנ"ל שמאיר הצדיק בבנים ותלמידים, שנקראים גם כן בנים, שמאיר בהם דעת אמתי ונפלא ונורא כזה, שיאיר בהם מדור לדור לעולם שעל־ידי־זה תבוא הגאלה שלמה במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון, אמן ואמן: