# פב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/82/

וזהו בחינת (ישעיה מ, א): נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם - כי עקר הנחמה הוא הדעת הנ"ל (וכמו שמבאר בסוף התורה "עתיקא" סימן כא על פסוק זה). וזהו נחמו נחמו עמי - ואינו מפרש בפסוק למי הוא מזהיר נחמו נחמו, אך יכולין לומר שמזהיר את ישראל בעצמן שינחמו זה את זה, שזהו נחמו נחמו עמי. כאומר: אתם בני ישראל עמי נחמו נחמו עצמכם זה את זה. וזה רמז, שמזהירם שיעסקו בלמוד הדעת הקדוש של הרבי האמתי בחינת משה הנ"ל, שהזהיר שכל אחד ידבר עם חברו ביראת שמים בכל יום להכניס הדעת הקדוש בחברו, שנעשה תלמידו על־ידי־זה, ואחר־כך יכניס חברו דעתו בו, ויהיה בחינת תלמיד לחברו, בבחינת 'ומקבלין דין מן דין' (תרגום יונתן ישעיה ו, ג) כמו שמבאר שם, וזה עקר הנחמה כנ"ל. וזה 'נחמו נחמו עמי' כנ"ל.

וזהו (ישעיה מ, ב): דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה - זה בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', שזהו עקר מלוי צבאה של ירושלים עיר הקדש, בחינת "ומלאו את הארץ" (בראשית א, כח) המובא בהתורה הנ"ל, כי כל זמן שאינם מקבלים הדעת האמתי הנ"ל - אינם בכלל בני אדם, וצריכים למלאות את הארץ, שעקרה ירושלים בבני־אדם שהם בני דעה כמו שמבאר שם. ועל־כן מבשר את ירושלים כי מלאה צבאה, כי כבר נתמלאה מצבא ה' שהם בני דעה, שיודעים כי 'מלא כל הארץ כבודו' שהם עקר המלוי בחינת "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה" וכו' (דברים לד, ט) כמו שכתוב שם במאמר הנ"ל.

וזהו כי נרצה עונה - 'נרצה' דיקא, כי הצדיקים האירו בהם הדעת כל כך, עד שנכללו העולמות יחד, עד שעלו לבחינת רצון הנ"ל, ונתהפכו כל העוונות לבחינת רצון, בחינת 'כי נרצה עונה' וכנ"ל. וזהו כי לקחה מיד ה' כפלים בכל חטאתיה - זה בחינת הסתלקות הצדיקים, שזה הענש המר נקרא 'כפלים' בחינת 'קשה סלוקן כפלים כחרבן בית־המקדש', ובזה בעצמו מנחם אותם, כי הלא כבר לקחו כפלים בכל חטאתיה, שנסתלקו הצדיקים אמתיים עבורם שהוא בחינת 'כפלים' כנ"ל. וזה עקר הנחמה והתקוה, כי על־ידי־זה דיקא מאירים משם דיקא בחינת הארת דרי מטה, שהוא הארת התלמידים בחינת יהושע, להודיע לכל כי 'מלא כל הארץ כבודו' ולהשיבם להשם יתברך על־ידי־זה, וכנ"ל.

וזהו בעצמו (שם מ, ג): קול קורא במדבר פנו דרך ה' ישרו בערבה מסלה לאלהינו - זה בחינת 'מלא כל הארץ כבודו', דהינו שאין שום יאוש בעולם ולכלם יש תקוה, כי הכל יכולים להתקרב להשם יתברך, אפלו מי שנתעה בעוונותיו למדבר שמם, כי קול קורא במדבר פנו דרך ה' וכו'. וזהו (שם מ, ד): כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו - זה בחינת (פסחים נ.): 'עליונים למטה ותחתונים למעלה'. כל גיא ינשא - זה בחינת 'תחתונים למעלה'. וכל הר וגבעה ישפלו - זה בחינת 'עליונים למטה'; שזה עקר בחינת הדעת הנ"ל, כמו שמבאר שם. וזהו (ישעיה מ, ד): והיה העקב למישור והרכסים לבקעה - שכל הדרכים העקבים והעקמים והמרכסים והנבוכים מאד מאד שנתעה בהם מי שנתעה, כלם יתפשטו ויתהפכו לדרכים ישרים וכו', כי יגלה לכלם דעת אמתי כזה שיוכלו כלם לשוב אליו יתברך. וזהו (שם מ, ה): ונגלה כבוד ה' - שיתגלה כבודו יתברך, כי יגלה כי 'מלא כל הארץ כבודו', שזה עקר הארת הדעת הנ"ל.

וזהו (שם): וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר - 'כל בשר' דיקא, שהם הנפשות הכשרים שיתקבצו יחדו בבחינת קבוץ הקדוש הנ"ל שיתקשרו לצדיקי אמת, כלם יראו יחדו, כי פי ה' דבר - שהדבורים שמדברים אליהם בכל פעם לנחמם ולחזקם ולעוררם ולהקיצם, כי עדין ה' עמם כי 'מלא כל הארץ כבודו' וכו' כנ"ל, שזהו בחינת (תהלים מט, ד): "פי ידבר חכמות" וכו' הנ"ל. כל אלו הדבורים הקדושים יצאו מפי ה', כי פי ה' דבר כל זה, כי רבים רחמיו מאד וחפץ חסד הוא, ומודיע לנו דבוריו הקדושים על־ידי ההשארה והחליפות של הצדיקים הקדושים שנסתלקו, כי עדין עדין השם יתברך עמנו בכל דור ודור, ולא יעזב אותנו לעולם, עד יכונן וישוב את ירושלים תהלה בארץ וכו':