# פו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/86/

וזה שאמרו במדרש בפרשה זאת (דברים רבה ג, ג): "ושמר ה' אלהיך" וכו'. ומביא שם פסוק (דברים ז, ט) "האל הנאמן" וכו' - 'מאמונתו של בשר ודם את יודע אמונתו של הקדוש ברוך הוא'; כמו שמובא שם המעשה של רבי פינחס בן יאיר ששכחו אצלו שתי סאין של שעורים והיה זורע אותן בכל שנה עד שעשה אותן גרן וכו'. וסים שם ש'הברכות שברכו אותן האבות הן משמרים לעתיד לבא'. וכן איתא שם קדם לזה (שם א), וזה לשונו: "אמרו לו ישראל: ואימתי אתה נותן לנו שכר המצוות שאנו עושין? אמר להם הקדוש ברוך הוא: מצוות שאתם עושים, מפרותיהם אתם אוכלים עכשו, אבל שכרו בעקב אני נותן לכם, מנין וכו', והיה עקב תשמעון"; עד כאן לשונו.

וכל זה הוא ענין הנ"ל, שצריכין להאמין בהשם יתברך ולשמח בחלקו, כי בודאי זהו חלקו המגיע לו וכו' כנ"ל, כי עקר רב טוב צפון לעולם הבא שיזכה על־ידי הדעת הנ"ל, על־ידי שיקבל הפרנסה משם, עד שיזכה להארת הרצון וכו' גם בעולם הזה בעת האכילה, שזה עקר הברכה כנ"ל, שעל־ידי־זה יזכה לעתיד - לעקר השכר שהוא רב טוב הצפון וכו', כי 'כפום דאתדבק בר נש בהאי עלמא הכי' וכו' (זהר וירא צט:). וזה: ושמר ה' אלהיך לך וכו' וברכך והרבך - שמודיע להם שישפיע להם פרנסה בבחינת ברכה הנ"ל, שהוא להיות שמח בחלקו כנ"ל. כי עקר השכר שהוא רב טוב הצפון משמר לעתיד לבא, שזהו: 'ושמר ה' אלהיך לך', וכמבאר במדרש הנ"ל. ועל־כן אתה צריך להיות שמח בחלקך ולקבל הפרנסה באהבה ורצון טוב, שכל זה זוכין על־ידי הדעת הנ"ל שהוא בחינת משפט שזהו בחינת 'והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה' וכו', כנ"ל.

וזהו: ושמרתם ועשיתם אתם - הוא בחינת מה שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין צט:) ומובא בדבריו ז"ל (סימן ס): 'כל המלמד בן חברו תורה כאלו עשאו, וכאלו עשאו לדברי תורה, וכאלו עשאו לעצמו'. ודרשו מפסוק 'ועשיתם אתם', הינו בחינת הדעת הקדוש הנ"ל שעקר שלמותו כשמקבלים אותו רבים מישראל, וכל אחד עוסק לדבר עם חברו ביראת שמים ולהאיר בו הדעת הזה וכו' כנ"ל, שזהו בחינת 'ועשיתם אתם' וכו' כנ"ל:

[שיך לעיל לאות עז עח וכו']