# צ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/90/

וזהו בחינת החלוק שיש בין אכילת לחם לשאר פרות ומאכלים, שעקר השביעה וחיות האדם וקיומו הוא על־ידי הלחם, אבל שארי פרות ומאכלים, אף שהם מחיין ומשיבין את הנפש, אבל הוא רק לפי שעה, וכל עקר מאכלם כראוי הוא רק עם הלחם, כידוע לכל, כי כל טעמי המאכלים וכחם להחיות את האדם הוא על־ידי הדעת כנ"ל.

ויש חלוקים רבים בענין הדעת והחכמה, כי יש למודים שיש בהם חכמות גדולות וסברות והמצאות, אבל אינם מועילים אל התכלית כלל. ויש הרבה שמזיקים מאד מאד אל התכלית, כגון רב הלמודים של חכמות חיצוניות. כי אף־על־פי שיש בהם הרבה שנצרכין להעולם הזה לענין מלאכות וכו', אבל אינם מועילים אל התכלית הנצחי. והרבה הרבה חכמות שלהם מזיקין מאד מאד לכל העוסקים בהם והכרוכים אחריהם, כגון החקירות שלהם בעיונות שנקרא אצלם 'פילוסופיא אלקית' שזה מזיק מאד, כי באים לכפירות גדולות, כמפרסם. כי אי אפשר לידע ממנו יתברך כי אם על־ידי תורת משה שבכתב ובעל פה, כפי מה שמפרשים לנו התנאים ואמוראים וכו' וצדיקי אמת שבכל דור, כמבאר בכל הספרים הקדושים ובדברינו הרבה מזה. ומשם מחכמות ולמודים אלה נמשכים טעמי הפרות והמאכלים המזיקים מאד לאדם, כגון המאכלים והמשקאות שהם סם המות, או שאר המאכלים המזיקים: