# צד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2262/66/94/

אבל בראש השנה מטבילין פרוסת המוציא בדבש (לבוש סימן תקפ"ג, סעיף ב) לרמז, שאנו מתקנין עתה חטא אדם הראשון שהיה ביום זה, שעקר חטאו היה באכילה שאכל מעץ הדעת. וכן חטאי כל בני אדם שצריכין לתקן עתה בראש השנה שהוא ראשון לעשרת ימי תשובה. ואנו מרמזים, שבכח הצדיקים אנו מתקנים כל החטאים וזוכין לתשובה שלמה, עד שזוכין להמתיק ולתקן תקף הגבורות שהם בחינת דבש, כמובא בכונות (דרושי ראש השנה דרוש ז), עד שהדבש הוא בבחינת המן שנאמר בו (שמות טז, לא): "וטעמו כצפיחת בדבש". שהיה בו כל מתיקות הטעמים, כי כלל כל המתיקות שבכל הפרות והמאכלים הוא בחינת דבש כנ"ל. ואנו אוכלין פרוסת המוציא עם דבש הזה, להורות, שתקותנו לזכות לבחינת הנ"ל לאכל הלחם בבחינת מן, להרגיש בו כל מתיקות הטעמים שבעולם שהם בחינת דבש כנ"ל, כי באמת בהלחם נעלמים כל הטעמים שבעולם, כי חיותו מהרמזים שבדעת האמתי של הצדיקים שהוא קיום התורה לנצח וכו' כנ"ל, שבו כלולים כל הטעמים של כל השכליות והחכמות שבעולם וכו', וכנ"ל: