# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2300/65/10/

ועל־כן שעור הזמן לברך 'שהחינו' כשרואה את חברו, הוא כשרואה אותו לאחר שלשים יום שהוא חדש. ולאחר שנים עשר חדש מברך 'מחיה המתים' (ארח־חיים, סימן רכה, סעיף א). כי כבר מבאר, שברכות אלו הם בשביל להכניע הרע עין כדי לזכות לזכרון, כדי להזכיר את עצמו על־ידי הראיה המחדשת הזאת בעולם הבא, וכנ"ל (אות ו). ועל־כן השעור שלשים יום, דהינו חדש, כי בכל חדש מתחדש בחינת הזכרון יותר, כי בכל שלשים יום שהוא חדש - נמשך בחינת תקון ומלוי פגימת הלבנה שהיא בחינת תקון הזכרון. כי פגם הזכרון הוא על־ידי בחינת פגם הלבנה, שהיא בבחינת פגם הרע עין הנ"ל שמשם פגם הזכרון. ובכל חדש מתמלאת, ועוסקין בתקונה בראש־חדש ובברכת קדוש הלבנה, שעל־ידי־זה עוסקין למלאותה ולתקנה. ועל־ידי־זה נתתקן הזכרון, הנ"ל, דהינו לאדבקא מחשבתא בעלמא דאתי. ועל־כן אומרים בראש־חדש בברכת מוסף: 'זכרון לכלם יהיו', כי אז נמשך בחינת תקון הזכרון. וכן בברכת קדוש הלבנה מזכירין שכר העולם הבא, כמו שאומרים 'וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה'. כי התחדשות הלבנה בכל חדש שהיא בחינת תקון ומלוי פגימתה, היא בחינת התחדשות נפשות ישראל לעולם הבא. ועל־כן אז מתחדש הזכרון ביותר, וכנ"ל.

ועל־כן בימי הבית היה קדוש החדש על־פי הראיה דיקא, כדי להכניע על־ידי קדשת הראיה הזאת את ראית והסתכלות הרע עין - שרוצה לפגם זכרון עולם הבא, שהיא התחדשות נפשות ישראל לעולם הבא כמו הלבנה. וכן מצות ברכת קדוש הלבנה תולה בראיה (ארח חיים, סימן תכו, סעיף א). והיא ברכה יקרה וחשובה מאד מאד, כאשר הפליגו רבותינו ז"ל, ואמרו על זה (סנהדרין מב.): 'אלמלא' וכו'. כי על־ידי ברכת ראית הלבנה בחדושה שהיא ברכת קדוש הלבנה - מכניעין הרע עין וממשיכין זכרון עולם הבא כנ"ל. ועל־כן לאחר שנה, מברכין על ראית חברו 'מחיה המתים', כי במשך שנה צריכין לחדש הזכרון יותר. וזה בחינת ראש השנה, שצונו השם יתברך לעשות בכל התחדשות השנה, כדי לחדש זכרון עולם הבא בכל תחלת השנה.

ועל־כן נקרא ראש השנה 'יום הזכרון', כי זה עקר ראש השנה לחדש זכרון עולם הבא. כי ראש השנה הוא ראשון לעשרת ימי תשובה, וצריכין אז להמשיך עלינו התעוררות התשובה שהוא על־ידי זכרון העולם הבא. כי על־ידי שזוכרין בעולם הבא, שאז יהיה יום הדין הגדול והנורא, על־ידי־זה חוזרין בתשובה. ועל־כן בראש השנה יום הדין - שהוא כנגד יום הדין של עולם הבא, כידוע, ועל־כן מזכירין אז זכרון העולם הבא - שיצטרך כל אחד אז לתן דין וחשבון, כמו שאומרים: 'אתה זוכר מעשי עולם וכו', אתה זוכר את כל המפעל וכו' כי אין שכחה לפני כסא כבודך' וכו'. ועל־כן לאחר שנים עשר חדש מברכין 'מחיה המתים' - שמזכירין בפרוש זכרון העולם הבא שהוא תחית המתים, שאז יהיה יום הדין הגדול והנורא של עולם הבא: