# יט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2300/65/19/

וְעַל־כֵּן אַחַר יוֹם הַכִּפּוּרִים, זִכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹת סֻכּוֹת - שֶׁהֵם עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁהָיוּ בִּזְכוּת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן - שֶׁהָיוּ מְכַסִּין עָלֵינוּ מִן הָרַע עַיִן שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט עָלֵינוּ מֵעַתָּה. כִּי הָעַנְנֵי כָּבוֹד הָיוּ בִּזְכוּת אַהֲרֹן, וְהֵם הָיוּ מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְכַסִּים אוֹתָם מִן הָרַע עַיִן. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק אַהֲרֹן בְּאֶחָד בְּאָב, כְּתִיב (בַּמִּדְבָּר כ, כט): "וַיִּרְאוּ כָּל הָעֵדָה כִּי גָוַע אַהֲרֹן" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּעֲנִית ט.): 'אַל תִּקְרֵי וַיִּרְאוּ אֶלָּא וַיִּירָאוּ' וְכוּ'. הַיְנוּ כִּי אַחַר שֶׁנִּסְתַּלְּקוּ הָעַנְנֵי כָּבוֹד אָז נִרְאוּ לְעֵין הָעַמִּים, וְאָז הִתְגָּרָה בָּהֶם הָרַע עַיִן שֶׁהוּא עֲמָלֵק, שֶׁהוּא עִקַּר הָרַע עַיִן שֶׁמִּתְקַנֵּא תָּמִיד בִּגְדֻלַּת יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שְׁמוֹת רַבָּה כז, ו), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם (בַּמִּדְבָּר כא, א): "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי" וְכוּ' - שֶׁהוּא עֲמָלֵק, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם.

וְכָל זֶה הָיָה בְּאֶחָד בְּאָב, שֶׁאָז מַתְחִילִין יָמִים הַמָּרִים שֶׁל חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיָה בְּאֵלּוּ הַיָּמִים. וּבְסֻכּוֹת שֶׁהוּא אַחַר יוֹם כִּפּוּר, שֶׁאָז זָכִינוּ לְתַקֵּן זֹאת כַּנַּ"ל, עַל־כֵּן זִכָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְהַמְשִׁיךְ בְּחִינַת הָעַנְנֵי כָּבוֹד עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה יא:) - כְּדֵי לְכַסּוֹת וּלְהָגֵן עָלֵינוּ מִן הָרַע עַיִן, שֶׁלֹּא נִפְגֹּם, חַס וְשָׁלוֹם, הַזִּכָּרוֹן הַקָּדוֹשׁ שֶׁהִמְשַׁכְנוּ עָלֵינוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים כַּנַּ"ל. וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר (ח"א קעב.), לְעִנְיַן עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ וְכוּ', שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹסְקִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בְּכַמָּה תַּחְבּוּלוֹת לְהַכְנִיעוֹ וּלְהַרְחִיקוֹ וְכוּ'. וּמוּבָא שָׁם לְעִנְיַן מִצְוַת סֻכָּה - כְּדֵין (בְּרֵאשִׁית לג, יז): "וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה" וְכוּ', הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי עֵשָׂו וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ - זֶה בְּחִינַת 'הָרַע עַיִן' שֶׁהוּא בְּגִימַטְרִיָּא אַרְבַּע מֵאוֹת, כַּנַּ"ל (אוֹת ד), שֶׁהַתִּקּוּן שֶׁל זֶה הוּא סֻכּוֹת, בְּחִינַת עַנְנֵי כָּבוֹד, שֶׁהֵם מְגִנִּים עַל יִשְׂרָאֵל וּמְסוֹכְכִים עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יִשְׁלֹט בָּהֶם אֲחִיזַת הָרַע עַיִן, כַּנַּ"ל.

וְעַל־כֵּן מַרְבִּין בְּסֻכּוֹת בְּקָרְבָּנוֹת (סֻכָּה נה:), זֶה בְּחִינַת יָד, בְּחִינַת (דְּבָרִים יב, ז) "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם", שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַכֹּחַ הַמְדַמֶּה, עַיֵּן שָׁם, כִּי מֵחֲמַת שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים הִמְשַׁכְנוּ תִּקּוּן הַזִּכָּרוֹן, עַל־כֵּן מִשְׁתַּדְּלִין עַתָּה לְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן עַל־יְדֵי מִצְוַת סֻכָּה, וּלְהַכְנִיעַ הַמְדַמֶּה עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁל רִבּוּי הַקָּרְבָּנוֹת, בְּחִינַת 'וּשְׂמַחְתֶּם' וְכוּ', כִּי אָז הוּא זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְקַלְקְלוּ הַזִּכָּרוֹן, חַס וְשָׁלוֹם, וְכַנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת אַרְבָּעָה מִינִים שֶׁלּוֹקְחִין בְּסֻכּוֹת, עַל־יְדֵי־זֶה מַמְשִׁיכִין עַל עַצְמֵנוּ בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ"ל, כִּי מְנַעְנְעִין עִמָּם לְכָל צַד - זֶה בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ"ל, שֶׁנּוּכַל לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן עַל־יְדֵי הַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֵׂה שֶׁבְּכָל יוֹם, שֶׁהֵם בְּחִינַת 'אָדָם', שֶׁמְּתַקְּנִים עַל־יְדֵי הַהַקָּפוֹת עִם הָאַרְבָּעָה מִינִים, שֶׁהוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת אָ' דָם דִּ' בּוּר מַ' עֲשֶׂה, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּכַּוָּנוֹת (פְּרִי־עֵץ־חַיִּים שַׁעַר הַלּוּלָב, פֶּרֶק ז'). הַיְנוּ בְּחִינַת מַחֲשָׁבָה דִּבּוּר מַעֲשֶׂה, כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁבַּמֹּחַ שֶׁהִיא הַנְּשָׁמָה. כִּי מְבֹאָר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (וַיְחִי רכא.), שֶׁעַל־יְדֵי לְקִיחַת הָאַרְבָּעָה מִינִים בְּיָדֵינוּ אָנוּ לוֹקְחִין בְּיָדֵינוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ, הַיְנוּ שֶׁמַּמְשִׁיכִין הָרְמָזִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת הַזִּכָּרוֹן הַנַּ"ל, דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַמְצֵם עַצְמוֹ מֵאֵין סוֹף עַד אֵין תַּכְלִית, מֵהַמַּחֲשָׁבָה דִּבּוּר וּמַעֲשֶׂה שֶׁבְּכָל יוֹם וּמְרַמֵּז לְכָל אָדָם בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל יוֹם שֶׁיִּתְקָרֵב וְיָשׁוּב אֵלָיו, כַּנַּ"ל.

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁאִיתָא בַּזֹּהַר (וַיְחִי רכא.): 'מַאן נָצַח? מַאן דְּאָחִיד מָאנָא קְרָבָא בִּידוֹהִי' (מִי מְנַצֵּחַ? מִי שֶׁאוֹחֵז אֶת כְּלֵי הַקְּרָב בְּיָדָיו). וְהַדָּבָר תָּמוּהַּ בְּעֵינַי, מַה זֶּה סִימָן עַל נִצָּחוֹן מֵחֲמַת שֶׁאוֹחֵז הַכְּלֵי זַיִן בְּיָדוֹ, הֲלֹא גַּם הַחוֹלֵק וְהַלּוֹחֵם נֶגְדּוֹ אוֹחֵז גַּם כֵּן כְּלֵי זַיִן, וְכִי אֲחִיזַת כְּלֵי זַיִן הוּא הַנִּצָּחוֹן? הֲלֹא מִקְרָא מָלֵא דִּבֵּר הַכָּתוּב (מְלָכִים־א כ, יא): "אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ"! אַךְ עַל־פִּי דְּבָרֵינוּ הַמְבֹאָרִים לְמַעְלָה מְבֹאָר הָעִנְיָן הֵיטֵב. כִּי כְּבָר מְבֹאָר, שֶׁמִּי שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת וְחוֹגֵר עַצְמוֹ לְמִלְחָמָה בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת - הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד. כִּי כָּל מַה שֶּׁעוֹשֶׂה אֵיזֶה עֻבְדָּא לְצֹרֶךְ מִלְחֶמֶת מִצְוָה הַזֹּאת - הוּא מְנַצֵּחַ בָּזֶה מִיָּד, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כַּנַּ"ל. וְזֶהוּ בְּחִינַת 'מָאן נָצַח? מָאן דְּאָחִיד מָאנֵי קְרָבָא בִּידוֹהִי', כִּי אֵלּוּ הַכְּלֵי זַיִן הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהֵם הָאֶתְרוֹג וְלוּלָב וְכוּ', שֶׁהֵם מִצְווֹת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֵלּוּ הַכְּלֵי זַיִן מִיָּד שֶׁאוֹחֲזִים אוֹתָם בְּיָדֵינוּ - אָנוּ מְנַצְּחִים מִיָּד, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתֵנוּ לְקַיֵּם מִצְוַת בּוֹרְאֵנוּ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ, וְאָנוּ רוֹצִים לְהַמְשִׁיךְ הַזִּכָּרוֹן עָלֵינוּ עַל־יְדֵי־זֶה, וּלְהַכְנִיעַ הָרַע עַיִן עַל־יְדֵי־זֶה, שֶׁלֹּא יַפִּיל שִׁכְחָה, חַס וְשָׁלוֹם. עַל־כֵּן בְּוַדַּאי דִּידָן נָצַח תָּמִיד, כִּי רַק נִצָּחוֹן נִצְחִי הוּא נִצָּחוֹן אֲמִתִּי, כַּנַּ"ל: