# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2300/65/2/

וְעִקַּר הַכְנָעַת הָרַע עַיִן הוּא עַל־יְדֵי אֱמֶת, כַּמּוּבָן בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל עַל מַאֲמַר "אַבָּא שָׁאוּל" וְכוּ' "פַּעַם אַחַת נִפְתְּחָה מְעָרָה מִתַּחְתַּי" (נִדָּה כד:), שֶׁפֵּרֵשׁ שָׁם, שֶׁמִּגֹּדֶל הָאֱמֶת נִפְתְּחָה לוֹ דְּבֵקוּת, עַד שֶׁעָמַד בְּרַע עַיִן גָּדוֹל מְאֹד, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהִנָּצֵל מִמֶּנּוּ כִּי אִם עַל־יְדֵי בְּחִינַת מָשִׁיחַ וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. כִּי אֱמֶת בְּחִינַת (מִשְׁלֵי כב, ט): "טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ" וְכוּ', עַיֵּן שָׁם. נִמְצָא, שֶׁעַל־יְדֵי אֱמֶת שֶׁהוּא בְּחִינַת טוֹב עַיִן, חָגַר מָתְנָיו לְהִלָּחֵם כְּנֶגֶד הָרַע עַיִן. כִּי מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ - נִתְבַּטֵּל הָרַע עַיִן לְגַמְרֵי, כִּי הָרַע עַיִן הוּא כְּנֶגֶד סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, וְהוּא נַצְחָן גָּדוֹל, וְרוֹצֶה בְּכָל פַּעַם לְנַצֵּחַ סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, חַס וְשָׁלוֹם.

וּבֶאֱמֶת כָּל מִי שֶׁעֵינוֹ רָעָה, וְרוֹצֶה לְנַצֵּחַ שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל לְמָנְעוֹ בְּתַחְבּוּלוֹתָיו מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה - אֵין זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם נִצָּחוֹן כְּלָל, כִּי הַנִּצָּחוֹן שֶׁאֵינוֹ בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כַּאֲשֶׁר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, אֵין נִקְרָא בְּשֵׁם נִצָּחוֹן כְּלָל, אַדְּרַבָּא הוּא מְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ. כִּי נִצָּחוֹן יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׁים, לְשׁוֹן נִצָּחוֹן וּלְשׁוֹן נִצְחִיּוּת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּעֵרוּבִין (נד.): 'כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר "נֶצַח סֶלָה וָעֶד" אֵין לוֹ הֶפְסֵק לְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים' וְכוּ'. וּמִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת - שְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים אֶחָד. כִּי רַק הַנִּצָּחוֹן הַנִּצְחִי זֶהוּ נִצָּחוֹן אֲמִתִּי, אֲבָל נִצָּחוֹן שֶׁהוּא לְפִי שָׁעָה בְּזֶה הָעוֹלָם - אֵינוֹ נִצָּחוֹן כְּלָל, אַדְּרַבָּא! הוּא מְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁאֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה הוּא עוֹשֶׂה רָעָה לְעַצְמוֹ לָנֶצַח. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (קֹהֶלֶת ח, ט): "עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט הָאָדָם בְּאָדָם לְרַע לוֹ", הַיְנוּ לְרַע לוֹ בְּעַצְמוֹ, כַּמּוּבָא (קֹהֶלֶת רַבָּה ח, יב).

וְעַל־פִּי רֹב רוֹאִין גַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה סוֹפָם הָרַע שֶׁל בַּעֲלֵי נִצָּחוֹן דְּסִטְרָא אָחֳרָא, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּמִּשְׁנָה (אָבוֹת ב, ו): 'עַל דַּאֲטֵפְתְּ אַטְפוּךְ' וְכוּ'. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ, שֶׁלִּפְעָמִים מִתְגַּבֵּר זֶה הַשַּׂר אוֹ הַמֶּלֶךְ וּמְנַצֵּחַ כַּמָּה מִלְחָמוֹת, וְאַחַר־כָּךְ עוֹמְדִים עָלָיו וּמְנַצְּחִים אוֹתוֹ וּמַשְׁפִּילִים אוֹתוֹ עַד לֶעָפָר, וְאִם יֵשׁ שֶׁמַּצְלִיחַ כָּל יָמָיו - עוֹמְדִים אַחַר־כָּךְ עַל בָּנָיו וּמְנַצְּחִים אוֹתָם, כַּמְבֹאָר בִּמְלָכִים - בְּכָל מַלְכֵי עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים, שֶׁבַּתְּחִלָּה נִתְקַשֵּׁר זֶה עַל זֶה וְנִצְּחוֹ. וְיֵשׁ שֶׁהִצְלִיחַ כַּמָּה שָׁנִים וְיֵשׁ שֶׁהִנִּיחַ הַמְּלוּכָה גַּם לְבָנָיו, וְאַחַר־כָּךְ סִבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁקָּשְׁרוּ עָלָיו וְהִכְרִיתוּ אֶת בָּנָיו אַחֲרָיו, עַד אֲשֶׁר לֹא הִשְׁאִירוּ לוֹ מַשְׁתִּין בְּקִיר (עַיֵּן שְׁמוּאֵל־א' כה, כב). וְכֵן בְּסִפּוּרֵי מַלְכֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהִכְרִיתוּ זֶה אֶת זֶה וְכוּ'. וְעַל זֶה הָיוּ מְבַלִּים יְמֵיהֶם לְנַצֵּחַ אֶת חֲבֵרוֹ וְלַסּוֹף נִכְרַת הוּא וְזַרְעוֹ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא. כִּי אָדָם פָּשׁוּט אֵינוֹ שָׁכִיחַ שֶׁיַּכְרִיתוּ אוֹתוֹ וְאֶת זַרְעוֹ לְגַמְרֵי, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֲבָל בִּמְלָכִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים שֶׁנִּצְּחוּ וְכָבְשׁוּ מִלְחָמוֹת רַבּוֹת, עֲלֵיהֶם דַּיְקָא נִתְהַפֵּךְ כּוֹס הַתַּרְעֵלָה וְכָרְתוּ אוֹתָם וְאֶת זַרְעָם לְגַמְרֵי.

וְאִם כֵּן, מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ - יְמַלֵּא פִּיו שְׂחוֹק מִנִּצְחוֹנָם, וְכִי זֶה הוּא נִצָּחוֹן? שֶׁיְּנַצֵּחַ וִינַצֵּחַ וּלְבַסּוֹף יִהְיֶה נִכְרָת זַרְעוֹ לְגַמְרֵי עַל־יְדֵי־זֶה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, וַאֲפִלּוּ אִם הָיָה נִשְׁאַר מַלְכוּתוֹ לְזַרְעוֹ עַד הֵנָּה, הֲלֹא בָּאַחֲרִית יִצְטָרֵךְ לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל טִפָּה וְטִפָּה דָּם שֶׁשָּׁפַךְ, וַאֲפִלּוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, כִּי אֵין הָעוֹלָם הֶפְקֵר, חַס וְשָׁלוֹם, וּבְוַדַּאי יִהְיֶה דִּין וּמִשְׁפָּט גָּדוֹל לֶעָתִיד אֲפִלּוּ עַל הַדָּמִים שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהָרְגוּ זֶה אֶת זֶה, וְשָׁפְכוּ דָּמִים רַבִּים בְּחִנָּם בִּשְׁבִיל נִצְחוֹן הָרַע שֶׁלָּהֶם. כִּי עָתִיד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִתְבֹּעַ אֲפִלּוּ עֶלְבּוֹן סוּסִים מִיַּד רוֹכְבֵיהֶם, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֵפֶר חֲסִידִים סִימָן מד), מִכָּל שֶׁכֵּן דָּמִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן מִי שֶׁעָמַד כְּנֶגֶד יִשְׂרָאֵל, וְשָׁפַךְ דַּם יִשְׂרָאֵל וְצִעֵר אוֹתָם מֵחֲמַת עֵינוֹ הָרָעָה וְנִצְחוֹנוֹ הָרַע, שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים ט, יג): "כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר" וְכוּ', וּכְתִיב (יוֹאֵל ד, כא): "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא נִקֵּיתִי" וְכוּ'.

וּכְמוֹ כֵן כָּל הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁל הֶבֶל, אֲפִלּוּ שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל בְּעַצְמָן, כִּי מִי שֶׁאֵין כַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת - בְּוַדַּאי אֵין זֶה נִצָּחוֹן כְּלָל, מֵאַחַר שֶׁלֹּא יַצְלִיחַ עַל־יְדֵי־זֶה הַנִּצָּחוֹן לָנֶצַח, אַדְּרַבָּא! יְקַבֵּל עֹנֶשׁ וּבוּשָׁה גְּדוֹלָה מֵחֲמַת זֶה, וְיִצְטָרֵךְ לְהִכָּנַע בְּתַכְלִית הַהַכְנָעָה נֶגֶד הַמְנֻצָּח מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, כִּי הָאֱלֹהִים יְבַקֵּשׁ אֶת הַנִּרְדָּף (קֹהֶלֶת ג, טו). עַל־כֵּן עִקַּר הַנִּצָּחוֹן הוּא נִצָּחוֹן נִצְחִי, דְּהַיְנוּ מִי שֶׁזּוֹכֶה לְנַצֵּחַ אֶת עַצְמוֹ, לְנַצֵּחַ תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, וּלְנַצֵּחַ אֶת כָּל הָרוֹצִים לְמָנְעוֹ מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת וּלְהַרְחִיקוֹ עַל־יְדֵי־זֶה מֵאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת, הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד, אֵיךְ שֶׁיִּהְיֶה. כִּי מִי שֶׁכַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ בִּשְׁבִיל סִטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, אֵיךְ שֶׁמִּתְנַהֵג עִמּוֹ - הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד. כִּי כָּל פְּעֻלָּה וּתְנוּעָה קְטַנָּה וּגְדוֹלָה שֶׁעוֹשֶׂה בִּשְׁבִיל הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה - הִיא נִשְׁאֶרֶת קַיֶּמֶת לָנֶצַח לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים. כִּי 'אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה אֲפִלּוּ שְׂכַר שִׂיחָה נָאָה' (בָּבָא קַמָּא לח:). וּכְמוֹ שֶׁאָמַר יְשַׁעְיָה (מט, ד): "וַאֲנִי אָמַרְתִּי לְרִיק יָגַעְתִּי וְכוּ' אָכֵן מִשְׁפָּטִי אֶת ה' וּפְעֻלָּתִי אֶת אֱלֹהָי".

נִמְצָא, מִי שֶׁמִּסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ וְהוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת וּמִשְׁתַּדֵּל וּמִתְיַגֵּעַ תָּמִיד לְהַשִּׂיג נְקֻדַּת הָאֱמֶת, בְּוַדַּאי אֵינוֹ מִתְיָרֵא מִשּׁוּם רַע עַיִן, כִּי מַה יַּעֲשֶׂה לוֹ אָדָם, מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הוּא מְנַצֵּחַ תָּמִיד, וְכַמּוּבָן מִדִּבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל עַל פָּסוּק (שְׁמוּאֵל־א' טו, כט): "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר" (עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן קכב לִקּוּטֵי חֵלֶק א) מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם, שֶׁנִּצָּחוֹן אֵינוֹ סוֹבֵל הָאֱמֶת. אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ בְּנִצְחוֹנוֹ לֹא יְשַׁקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכָל הַחֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בֶּאֱמֶת, הֵם זוֹכִים לִבְחִינַת נֶצַח, הַיְנוּ בְּחִינַת נִצָּחוֹן הָאֲמִתִּי, בְּחִינַת 'נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר'.

אֲבָל שְׁאָר הַנִּצְחוֹנוֹת הֵם כֻּלָּם שֶׁקֶר, וְאֵינָם יְכוֹלִים לִסְבֹּל הָאֱמֶת, וְכָל מַה שֶּׁיֹּאמְרוּ לָהֶם דִּבְרֵי אֱמֶת נִפְלָא וְנוֹרָא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁוֹ בְּשׁוּם שֵׂכֶל הָאֲמִתִּי, הֵם דּוֹחִין אוֹתוֹ בַּאֲמַתְלָאוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל מֵחֲמַת נִצְחוֹנָם הָרַע. כִּי הֵם בִּבְחִינַת הָרַע עַיִן הַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת שׁוֹכְחִים בָּעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָם חוֹשְׁבִים עַל אַחֲרִיתָם כְּלָל, כַּאֲשֶׁר הֵם יוֹדְעִים בְּעַצְמָם מַעֲלַת צִדְקָתָם וּקְדֻשָּׁתָם בְּכָל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת אֵיךְ הֵם מְשֻׁקָּעִים בְּכָל הַטִּנּוּפִים, כַּאֲשֶׁר רֻבָּם מוֹדִים בְּפִיהֶם, וְגַם מַחֲשַׁבְתָּם נִכָּר מִתּוֹךְ מַעֲשֵׂיהֶם. וְאֵין לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה כָּאן כִּי הָאֱמֶת עֵד לְעַצְמוֹ.

וְכֵן מְבֹאָר בְּהָא"ב (סֵפֶר הַמִּדּוֹת) בְּאוֹת מְרִיבָה (סִימָן יג) וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'מִי שֶׁהוּא נַצְחָן - בָּא לִידֵי שִׁכְחָה'; עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי נִצָּחוֹן שֶׁל זֶה הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רַע עַיִן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּא שִׁכְחָה כַּנַּ"ל, דְּהַיְנוּ שֶׁשּׁוֹכֵחַ בְּעָלְמָא דְּאָתֵי וְכַנַּ"ל. אֲבָל מֵרִבּוּי עֲווֹנוֹתֵינוּ הִתְגַּבֵּר הָרַע עַיִן כָּל כָּךְ, עַד אֲשֶׁר רוֹצֶה לְסַמּוֹת עֵינֵי יִשְׂרָאֵל, חַס וְשָׁלוֹם, לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל הָאֱמֶת. וְעַל־יְדֵי־זֶה נֶחֱרַב הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהַגָּלוּת מִתְאָרֵךְ עֲדַיִן עַל־יְדֵי־זֶה, עַל־יְדֵי שֶׁמְּשַׁכֵּחַ מִלֵּב זִכְרוֹן הָעוֹלָם הַבָּא, וְעַל־יְדֵי־זֶה אֵין שָׁבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל לֵב.

וְעַל־כֵּן הִתְחִיל הַחֻרְבָּן בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז, כִּי אָז הִתְחִיל הַשִּׁכְחָה, כִּי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת (תַּעֲנִית כו.), שֶׁעַל יָדָם בָּא שִׁכְחָה לָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (עֵרוּבִין נד:), וּמוּבָא בְּהַתּוֹרָה הַנַּ"ל. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁעִקַּר הַחֻרְבָּן עַל־יְדֵי הַשִּׁכְחָה, שֶׁבָּא עַל־יְדֵי הָרַע עַיִן שֶׁהִתְקַנֵּא בְּיִשְׂרָאֵל, עַד שֶׁהֱסִיתָם לַעֲשׂוֹת הָעֵגֶל, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז וְנִמְשַׁךְ שִׁכְחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה בָּאוּ כָּל הַחֻרְבָּנוֹת, כַּנַּ"ל: