# ט

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2300/65/9/

ועל־כן צריכין לדעת שיקר מאד מאד בעיני השם יתברך כל נצחון כל שהוא של האדם שהוא לשם שמים באמת. כי כל עבדא בעלמא ותנועה קלה שהאדם מתגבר בשביל להגיע לרצונו יתברך, כגון שנתחזק להתפלל בכונה ובכח, או לשבר איזה מדה ולהתרחק את עצמו מאיזה תאוה וכיוצא בזה, מכל שכן וכל שכן כשמתגבר לנצח המונעים ומתגבר לקרב את עצמו לרבי אמת, שבזה תלוי כל חיותו לנצח, כל תנועה ותנועה שעושה בזה - היא יקר מאד מאד בעיני השם יתברך. כי תכף כשעושה איזה עבדא ותנועה בעלמא בשביל רצונו יתברך, תכף הוא מנצח הרבה נצחון האמתי ונצחי, כי רק זה עקר הנצחון אמתי, כי זה הנצחון ישאר קים לנצח, כי 'לית רעותא טבא דאתאבד' (אין רצון טוב שנאבד) (זהר תרומה קנ:). וזה שכתב אדמו"ר ז"ל בכמה מקומות בענין זה, כמו שכתב (חיי מוהר"ן סימן רעא) על פסוק (תהלים פט, י): "בשוא גליו אתה תשבחם", שכל מה שהאדם מתחזק לנשא את עצמו להשם יתברך באיזה תנועה בעלמא, איהו שבחא דיליה ויקריה דיליה (זהו השבח שלו והכבוד שלו). וכן מה שמבאר בענין המחשבות וכו', שיקר בעיניו יתברך מאד כשמתנצחין החיות טהורות עם החיות טמאות, דהינו מה שהאדם מתגבר לנצח המחשבות רעות וכו' [כמו שכתוב במקום אחר (לקוטי מוהר"ן סימן רלג)]. כי תכף כשמתגבר לנצח הסטרא אחרא - תכף הוא זוכה לנצחון דקדשה, כי זה הנצחון כל שהוא, ישאר לנצח לעולמי עד ולנצח נצחים. ועל־כן כשרוצין לנסע לרב האמת אף־על־פי שאחר־כך מתגבר יצר הרע חדש גדול יותר וכו', כמו שכתוב במקום אחר (סימן עב), אף־על־פי־כן כבר נצח הרבה תכף כשהתחיל לנסע, כי כל תנועה של נצחון דקדשה ישאר לנצח כנ"ל, כי אתה מרום לעולם ה':