# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2689/62/

ענין הטבת חלום

הטבת חלום נתקן בלשון תרגום, כי החלום על־ידי התרדמה, שהוא בחינת תרגום, בחינת נגה, שהוא מערב טוב ורע. ודרך שם עולין לינק מהקדשה. עין שם במאמר "תפלה לחבקוק" בסימן י"ט, ועל־כן מטיבין אותם בלשון תרגום, כדי לתקן בחינת החלום בחינת התרדמה הנ"ל, שיהיה נכלל בקדשה. כי בחינת תרגום הוא ממצע בין טוב ורע ומערב מהם, כנ"ל:

וכשיש שלמות לשון הקדש הוא נכלל בטוב, דהינו בלשון הקדש. וזה שאמרו רבותינו ז"ל (ברכות נה:): 'כל החלומות הולכין אחר הפה', כי החלום שהוא בחינת תרגום, לפי המקום שממשיכין אותו כן נעשה ונכלל שם, על־כן הכל הולך אחר הפה של הפותר, שאם פותר אותו לטוב אזי נכלל בטוב וכן להפך. וזה שאומר החולם והמטיבין 'חלמא טבא' וכו', דהינו לומר שהחלום הוא בבחינת טוב ונכלל בטוב בבחינת לשון הקדש. וזה שאומרים בלשון תרגום כנ"ל, כדי להעלות הטוב שבתרגום שהוא בחינת החלום, לבחינת לשון הקדש, שהוא הטוב:

וזה שמתענין על החלום (שבת יא.), כי החלום בא על־ידי כח המדמה (סימנים ה, ט תנינא), שהוא בחינת בהמה, כח הבהמיות, ועל־ידי התענית יוצאין מבחינת בהמה לבחינת אדם, כמבאר במאמר "דרשו" בסימן ל"ז.

גם החלום בא על־ידי מאכלים, כמבאר בדברי רבנו (סימן ה' תנינא) ענין זה קצת, ועל־כן מתענין - להכניע תאות אכילה, לתקן פגם המאכלים: