# יג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2689/64/13/

וזה שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר תקון כא, נח.): שפורים הוא בחינת יום כפור. כי עקר קדשת פורים שהוא להכניע המחלקת בחינת המן עמלק ולזכות לשלום - זה זוכין על־ידי יום הכפורים שהוא יום התענית, שמשם מקבלין כח כל התעניתים שמתענין על כל הצרות חס ושלום, כנ"ל. שזהו בחינת התעניתים שהתענו בימי אסתר, שעל־ידי־זה המשיכו קדשת יום הכפורים קדשת ארץ־ישראל ובית־המקדש, וזכו לפורים שהוא בחינת שלום כנ"ל. ועל־כן רצו המן וזרעו לבטל בנין בית־המקדש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (אסתר רבה ז, ב), כי בבית־המקדש שם עקר השלום כנ"ל, על־כן התקנאו בזה, כי הם בחינת קנאה ומחלקת הפך השלום, כנ"ל.

ועל־כן עקר הכנעתם היה על־ידי השקלים, כמו שאמרו רבותינו ז"ל על פסוק (אסתר ג, ט) "ועשרת אלפים ככר כסף" – 'רשע כבר קדמו שקליהם לשקליך' (מגלה יג:), כי השקלים הם בשביל בנין המשכן וקרבנות צבור שהכל הוא בחינת שלום וכנ"ל. כי כל הקרבנות הם בחינת שלום, כי על שם זה נקרא קרבן שמקרב ומקשר ומחבר כל העולמות יחד, וכמובן בדברי רבנו ז"ל בהתורה "להמשיך שלום" (בסימן יד). וזה שמסים הפסוק שכולל כל הקרבנות מסים בשלמים, כמו שכתוב (ויקרא ז, לז): "זאת התורה לעלה ולמנחה וכו' ולזבח השלמים", כי עקר תכלית כל הקרבנות הוא שלום כנ"ל. ועל־כן השקלים שממשיכין שלום, הפילו המן וזרעו שהם בחינת מחלקת כנ"ל, כי השקלים הם בחינת צדקה נדבת לב. שזה עקר בחינת התענית, בחינת 'אגרא דתעניתא צדקתא' (ברכות ו:), שעל־ידי־זה עקר המשכת השלום, בחינת 'מרבה צדקה מרבה שלום', כמבאר בהתורה הנ"ל.

וזה שכתוב בשקלים (שמות ל, טו): "לכפר על נפשתיכם", כי השקלים הם בחינת קדשת יום הכפורים שאז ממשיכין שלום וכנ"ל. ועל־כן נצטוו על השקלים תכף אחר יום הכפורים, שאז צוה השם יתברך למנותן בשקלים, כמו שפרש רש"י בפרשת 'כי תשא' (ל, טז), כי שקלים הם בחינת יום הכפורים, בחינת תענית בחינת צדקה, שעל־ידי־זה ממשיכין שלום, שעל־ידי־זה עקר קדשת פורים, שהוא גם כן בחינת שלום בחינת 'ודבר שלום לכל זרעו', כנ"ל.

ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (ברכות יז.): שהתענית במקום קרבן, כי הם בחינה אחת ממש, כי התענית הוא להמשיך שלום, שזהו בחינת כל הקרבנות שהם בחינת שלום כנ"ל: