# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2689/64/2/

וזה בחינת ברכת הראיה, בחינת 'שהחינו וקימנו והגיענו לזמן הזה' - שמברכין מזמן לזמן דיקא (ארח חיים סימן רכה, סעיף ג), כגון הרואה את חברו לאחר זמן שהוא לאחר שלשים יום שהוא שעור חדש. וכן על פרי המתחדש מזמן לזמן משנה לשנה מברכין 'שהחינו'. וכן בכל יום־טוב מברכין 'שהחינו' שנקרא ברכת זמן.

כי עקר הבריאה היתה בשביל כבודו יתברך שהוא רצונו, דהינו לעשות רצונו יתברך, כי הכבוד הוא הרצון, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי פאה א, א): 'רצונו של אדם זהו כבודו'. וזה עקר עבודת האדם כל ימי חייו, שיבטל רצונו מפני רצונו יתברך, שיבטל כל הרצונות שיש לו לשום דבר תאוה או מדה, שיבטל הכל מפני רצונו ויקשר כל הרצונות להשם יתברך - שיכון בכל דבר לעשות כרצונו יתברך. וישבר כל תאוותיו וכל רצונותיו הכל מפני רצונו יתברך, וכל דבר שיבוא לידו, אם יהיה בו רצון השם יתברך יעשה, ואם לאו - לאו.

וזה בחינת גדל מעלת השלום, וזהו בחינת גדל מעלת ארץ־ישראל וירושלים ובית־המקדש ובית קדשי קדשים - שהם בחינת שלום כנ"ל. כי השם יתברך ברא העולם בשנויים רבים לאין מספר, והשנויים כלולים בבחינת אדם ומקום וזמן, שזהו בחינת ציור ומקום וזמן, המובא במקום אחר. רק מחמת שהאדם הוא עקר הבריאה - ואין מי שיבין השנויים, ושיכרח ללחם עמהם, לחבר כלם אל רצון אחד לרצון הבורא יתברך, כי אם האדם הבעל דעה הבעל בחירה, על־כן אנו קוראים כלליות השנויים שבבחינת הציור בשם אדם [עתה הולך ומבאר איך רבו השנויים בכל שלש בחינות הנ"ל].

כי השנויים הם בבחינת זמן, כמו שרואים בחוש רבוי השנויים שבין הזמנים, כמו שאומרים: 'ובתבונה משנה עתים ומחליף את הזמנים' וכו', כי בזמן זה יום, ובזמן זה לילה. וכן שנויים שבין קיץ וחרף ושאר השנויים הרבים שבין הזמנים הכלולים בהששה עתים, שהם מבארים בפסוק (בראשית ח, כב): "עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה" וכו'. וכן במקום יש שנויים רבים, כי מדינות אלו קרים ביותר ומדינות אלו חמים ביותר. ובמדינה זו גדלה תבואה לרב, ופרות חשובים מעטים, ובמדינות אחרות להפך, וכן שאר שנויים רבים.

וכן בציור, דהינו בציור כל הברואים שבעולם יש שנויים רבים, בין אדם לבהמה ובין בהמה לצומח וכו'. והעקר הם השנויים שבין בני אדם בעצמן, שהם עקר הבריאה, שנמצאו בהם שנויים רבים לאין מספר. כמו שאמרו רבותינו ז"ל (תנא דבי אליהו רבה פרק ב): 'להראות גדלתו של הקדוש־ברוך־הוא שכל בני אדם נבראו בחותם אחד ואין אדם דומה לחברו'. וכמו שמשנים בני אדם בצורותיהם - כך הם משנים בדעותיהם (ברכות נח.), ואין דעות שני בני אדם דומים זה לזה בעולם, ואפלו שני אחים ואב ובן, אין דעתם דומים זה לזה: