# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/2689/64/3/

ועקר החיות נמשך על־ידי אחדות וחבור בחינת שלום, דהינו על־ידי שנכללים כל השנויים באחד, שזה זוכין על־ידי התורה הקדושה. כי עקר החיות הוא חבור הנשמה והגוף, שהם שני הפכים, והם משנים זה מזה מאד, והשם יתברך מפליא לעשות, ומחברם יחד בדרך נפלא. ועקר החבור שהוא החיות וקיום האדם, הוא על־ידי התורה, דהינו על־ידי ישראל והצדיקים המקימין את התורה, כמו שכתוב (משלי ד, יג): "כי היא חייך" וכו'. כי התורה מלמדת אותנו לעשות רצונו יתברך, ולקשר כל הרצונות לרצון הבורא יתברך לבד. ועל־ידי שהצדיקים משברים רצון תאות גופם בשביל רצון השם יתברך, ומבטלים גופם לגבי הנשמה, עד שנכלל הגוף בהנשמה, על־ידי־זה נכלל הגוף והנשמה באחדות אחד, ואז נמשך עליהם חיים ממקור החיים, מהאחד הפשוט שהוא הבורא יתברך שמו לנצח.

ובכח הצדיקים האלו נמשך ונשתלשל החיות לכל בני אדם וכל העולמות כלם מראש ועד סוף, כי השנויים הם בחינת פרוד, שאי אפשר להם לקבל חיות מהאחד הפשוט יתברך, כי אם כשנכללים באחדות, וזה אי אפשר כי אם על־ידי הצדיק שמבטל גופו לגבי נשמתו, שעל־ידי־זה נכלל באחדות ומקבל חיות משם, ועל־ידי־זה ממשיך חיות לכל העולם, כנ"ל.

ועל־כן הצדיק יכול לעשות מופתים ונסים בעולם ולשנות הטבע, כי עקר תאוות הגוף שיש להאדם רצון ותאוה לדבר גשמי כנגד רצון הנשמה - זה נמשך מחמת כח הטבע שנתן השם יתברך. כי כל הרצונות והתאוות של הגוף הם מכח הטבע. כי טבע זה האדם שאוהב בשר, וטבע של זה האדם שאוהב חלב, וכיוצא בזה שאר הרצונות של הגוף, שכלם כפי טבע של כל אדם. והטבע הוא עקר בחינת השנויים, כי כל השנויים שבעולם באדם ובזמן ובמקום וכו' כנ"ל, כלם הם בחינת טבע, שמשם בחינת 'קר וחם' וכו'. וכן שנוי המקומות ורצונות בני אדם שמשנים, שהכל כפי הטבע שנתן השם יתברך בעולם באדם ובזמן ובמקום. ועקר הטבע שברא השם יתברך מתנהגת על־ידי גלגלי הרקיע, כידוע, שעקרם נבראו בשביל זמן, כמו שכתוב (בראשית א, יד): "והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים", שעל ידם כל השנויים שבטבע האדם והזמן והמקום. וזה הצדיק שמשבר רצון תאוות גופו לגבי נשמתו, ומבטל רצונו מפני רצון השם יתברך, נמצא, שמבטל כח הטבע שמשם רצון תאוות גופו כנ"ל. ועל־כן על־ידי־זה יש לו כח לשנות הטבע בעולם ולעשות נסים ונפלאות בעולם: