# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/977/64/10/

וזה בחינת סכות שעושין אחר ראש השנה ויום הכפורים, כי עכשו בסכות אנו זוכין לכבש ארץ־ישראל, כי בראש השנה ועשרת ימי תשובה ויום הכפורים - על־ידי תורה שהמשכנו אז על־ידי תשובה ותפלה, על־ידי־זה נבנה ונתגלה בחינת קדשת ארץ־ישראל, ועכשו אנו צריכין לכנס לארץ־ישראל. וזה עוסקין בסכות ללחם עם המונעים שהם מוציאי דבת הארץ רעה - כדי לזכות לכנס לארץ־ישראל, שהיא בחינת מלכות - ביום שמיני עצרת, שאז עקר שלמות המלכות, שזוכין ליחד בחינת מלכות עם דודה, שזה בחינת שלמות קדשת ארץ־ישראל שהיא בחינת מלכות כנ"ל.

כי סכה היא בחינת הדרך לארץ־ישראל. כי סכה היא בחינת "ענני כבוד" (סכה יא:). וענני כבוד הם בחינת הדרך לארץ־ישראל, כמו שכתוב (שמות יג, כא): "וה' הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך" וכו'. וכל הדרך של ישראל שהלכו אז הכל היה לילך לארץ־ישראל שזה היה עקר יציאת מצרים כדי לתת להם את הארץ, דהינו ארץ־ישראל, כמבאר בתורה פעמים אין מספר. וזה בחינת סכה שהיא בחינת ענני כבוד, שהיו מוליכים את ישראל בדרך הנכון כדי לבוא לארץ־ישראל, כי העננים היו מישרין להם הדרך והיו הורגין נחשים ועקרבים (תנחומא בשלח ב), ומכניעין את השונא הגדול, שהוא עמלק, שלא יהיה לו שליטה וכח לבוא להלחם עמהם - מחמת הענני כבוד, כמובן בפרוש רש"י על פסוק (במדבר כא, א): "וישמע הכנעני מלך ערד" וכו' – 'שמע שנסתלקו ענני כבוד' וכו', שכל זה הוא בחינת המונעים שיש בדרך הליכה שהולכין לארץ־ישראל, שאלו המונעין הם בחינת נחשים ועקרבים בחינת עמלק, שמכניעין אותם על־ידי ענני הכבוד שזהו בחינת סכה:
