# יא

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/977/64/11/

וזה בחינת ארבעה מינים שנוטלין בסכות, שהם בחינת מאנא קרבא, כמו שאיתא בזהר הקדוש (תקוני זהר תקון יג, דף כט.): 'מאן נצח? מאן דאחיד מאנא קרבא בידוי' (מי מנצח? מי שמחזיק את כלי הקרב בידו). זה בחינת מה שמבאר שם בהתורה הנ"ל, שעל־ידי חדושי תורה שממשיכין, על־ידי־זה מקבלין מלאכים הנבראים מאלו החדושי תורה - הם מקבלין כח מאדום שממנה על חרב לענש את הרשעים המונעים, מוציאי דבת הארץ רעה, בחרבא וקטלא וכו', או בבחינה אחרת, כפי החדושי תורה, כפי רבות הקדשה על־ידי רבוי הנפשות וכו'. וזה בחינת ארבעה מינים שהם בחינת 'מאנא קרבא', הינו בחינת הכח שמקבלין מאדום שממנה על חרב שמקבלין כח ממנו להכניע המונעים מארץ־ישראל, שזה בחינת ארבעה מינים שהם 'מאנא קרבא', שבהם אנו לוחמים את אויבינו ומכניעים את כל המונעים מארץ־ישראל, שהיא בחינת סכה בחינת סכת שלם, כמו שכתוב (תהלים עו, ג): "ויהי בשלם סוכו" וכו'. כי עקר קדשת ארץ־ישראל נמשך מירושלים ובית־המקדש שנקראין 'סכת שלם'.

וזה שכתוב בזהר הקדוש, שהארבעה מינים מורים שאנו נצחנו המלחמה בראש השנה ויום־כפור, כמו שאיתא: 'מאן נצח מאן דאחיד מנא קרבי בידוי'. כי עקר נצחון המלחמה הוא בראש השנה שאז מתחילין להמשיך התורה בקבוץ וכו'. וכפי התורה שממשיכין אז - כן מנצחין המלחמה לבא לארץ־ישראל, כי כפי התורה כמו כן - מקבלין המלאכים כח מאדום להכניע המונעים מארץ־ישראל, בחרבא וקטלא. ועל־כן כשאנו זוכין בסכות לטל הארבעה מינים שהם בחינת כלי זין 'מאנא קרבא', בזה אנו מורים שנצחנו המלחמה בראש השנה- שזכינו אז להמשיך תורה כתקונו כנ"ל, שעל־ידי־זה זכינו ל'מאנא קרבא' לנצח ולהכניע המונעים מארץ־ישראל כנ"ל. כי עקר נצחון המלחמה הוא לבוא לארץ־ישראל כנ"ל. ועל־כן עקר הארבעה מינים הוא האתרוג, שהוא בחינת מלכות, בחינת ארץ־ישראל, והלולב ומיניו הם בחינת כלי זין, שבהם מכניעין המונעים וזוכין לבוא לארץ־ישראל, שהיא בחינת האתרוג שהוא בחינת (שיר השירים ד, ז) "כלך יפה רעיתי ומום אין בך", בחינת (משלי לא, ל) "אשה יראת ה'", בחינת ארץ־ישראל, ועל־כן צריך שיהיה האתרוג נקי בלא שום מום וחסרון בבחינת 'ומום אין בך', הינו כי אנו צריכין להכניע ולבער כל מוציאי דבת הארץ רעה, שהם מטילין, חס ושלום, מום ופגם בארץ־ישראל שהיא בחינת אתרוג. ועל־ידי־זה שאנו נוטלין אתרוג מהדר בלי שום מום וחסרון, על־ידי־זה נתגלה הדור ויפי של קדשת ארץ־ישראל, שהיא בחינת אתרוג בלי שום מום וחסרון בחינת (דברים ח, ט) "לא תחסר כל בה". כי נכנעין כל מוציאי דבת הארץ, ונתבטלין כל המומים והחסרונות שרוצים להטיל בארץ־ישראל, חס ושלום: