# טו

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/977/64/15/

וזה בחינת שמיני עצרת ושמחת תורה, שאז עולין בשמחה לארץ־ישראל. ועל־כן מגדילין השמחה אז. כי צריכין לעלות לארץ־ישראל בשמחה, כמו שמבקשין (מוסף לשלש רגלים): 'שתעלנו בשמחה לארצנו'. וכתיב (ישעיה לה, י): "ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם". וכתיב (שם נה, יב) "כי בשמחה תצאו". ועל־כן בשמיני עצרת ושמחת תורה, שאז עקר גמר תקון המלכות בשלמות שזה מרמז על ארץ־ישראל, שנזכה לכנס בתוכה במהרה בימינו, על־כן אז השמחה גדולה מאד, כי עקר השמחה - כשכובשין ארץ־ישראל וכנ"ל. וכמו שכתוב (דברים כו, א יא): "והיה כי תבא אל הארץ וכו', ושמחת בכל הטוב" וכו', וכן הרבה: