# טז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/977/64/16/

ועל־כן קורין אז פרשת 'וזאת הברכה' שהוא סיום התורה, כי על־ידי התורה שזכינו לסים, על־ידי־זה נזכה לארץ־ישראל, כי על־ידי התורה זוכין לארץ־ישראל כנ"ל. ועל־כן קורין אז פטירת משה, כי משה נסתלק על פגם הנ"ל על הכאת הצור, ועל־ידי הסתלקותו תקן זה הפגם, כמו שמבאר בהתורה הנ"ל, שמה שנחסר על ידם נשלם על ידם, על־ידי הסתלקותם שנתוסף קדשה גדולה למעלה על־ידי נשמתם. ועל־ידי תקון זה - נזכה במהרה בימינו לבוא לארץ־ישראל על־ידי משיח צדקנו, שהוא משה בעצמו, כמובא (זהר בראשית כז.). כי "מה שהיה הוא שיהיה" (קהלת א, ט), כי הוא היה הגואל צדק, והוא יחזר ויגאלנו בשלמות. כי משה הוא משיח כנ"ל, כי על־ידי הסתלקותו, תקן מה שנחסר על־ידי הכאת הצור, ועל־ידי־זה יזכה להיות משיח, ואז ימשיך לנו תורה ברחמים ותחנונים, ואז יקבץ נדחינו ויחזיר אותנו כלנו בתשובה שלמה, ונזכה כלנו לבוא עמו לארץ־ישראל. נמצא, שבכח הסתלקות משה באין לארץ־ישראל, כי הסתלקותו הוא תקון הכאת הצור, שעל־ידי־זה חוזרין לבוא לארץ־ישראל. על־כן קוראין הסתלקות משה בשמחת תורה, כדי לזכות לבוא לארץ־ישראל על־ידי־זה, שזהו עקר גמר שלמות התקון הנעשה בשמיני עצרת ושמחת תורה, שאז נשלם בשלמות גדול בחינת מלכות ומתיחדת עם דודה, שזה בחינת קדשת ארץ־ישראל שנזכה לבוא שם במהרה בימינו אמן, כן יהי רצון: