# כ

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/977/64/20/

ועל־כן ברכת הלחם פוטרת כל הדברים הבאים בתוך הסעדה מחמת הסעדה, כי הצדיק כשממשיך תורה, הוא מקשר את עצמו עם כל נפשות השומעים העומדים בשעת הדרוש, שעל־ידי־זה דיקא הוא יכול להמשיך תורה בשפע גדול, ועל־ידי־זה דיקא זוכין לבוא לארץ־ישראל כנ"ל. ומבחינת הצדיק והנפשות הנ"ל, שמקשר עמו בשעת המשכת התורה, משתי בחינות אלו, דהינו מהצדיק ומהנפשות, מהם נמשכין עקר החיות הנמשך על־ידי אכילת כל הדברים שבעולם, הינו כי הלחם שהוא עקר השביעה - עקר חיות האדם, זה נמשך מהצדיק בעצמו, שמשם עקר קדשת ארץ־ישראל עקר השביעה וכנ"ל. ומהנפשות שמקשר עמו בשעת הדרוש כנ"ל, משם נמשך חיות שאר כל המאכלים שבסעדה, שטפלים לעקר הסעדה שהוא הלחם, שהוא בחינת חיות הצדיק בעצמו, שהוא העקר שמקשר עמו כל הנפשות כנ"ל. ועל־כן מברכין על שארי המאכלים כשבאין בפני עצמם 'בורא נפשות רבות', כי חיותם נמשך מנפשות רבות המתקשרים עם הצדיק בשעת הדרוש כנ"ל. ועל־כן כשבאין בתוך הסעדה - הפת פוטרן, כי הם טפלים להפת שחיותו מהצדיק הנ"ל שהוא העקר, כי הוא מקשר עמו כל הנפשות השומעים, וכלם טפלים אליו: