# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim2/977/64/4/

ואחר־כך בא השופר שהוא בחינת התעוררות השנה. ואז נמשכין התחדשות המחין, דהינו בחינת באורי התורה שהוא בחינת מחין חדשים, חדושי תורה. כי שופר הוא בחינת מתן תורה שנתנה בקול שופר, כי אז נמשכין דבורים חמים כגחלי אש, שעל־ידי־זה נמשך באורי התורה. כי שופר הוא בחינת יראה, בחינת אש, כמו שכתוב במתן תורה (שמות כ, טו): "וכל העם ראים את הקלות ואת הלפידים ואת קול השופר". וכתיב (דברים ד, לו): "ודבריו שמעת מתוך האש". זה רמז שאי אפשר להמשיך באורי התורה כי אם מי שדבריו כגחלי אש, כמו בשעת מתן תורה שדבר ה' עמנו מתוך האש, שכל זה הוא בחינת שופר שהוא בחינת מתן תורה, בחינת יראה, כמו שכתוב (עמוס ג, ו): "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו". ויראה הוא בחינת אש, כמו שכתוב (דברים ד, כד; ז, כא): כי ה' אלהיך אש אכלה הוא; אל גדול ונורא - הינו שעל־ידי השופר נמשכין דבורים חמים כגחלי אש, שעל־ידי־זה זוכין לבאורי התורה, שזהו בחינת התעוררות השנה התחדשות המחין, וזה זוכין על־ידי רחמים ותחנונים שהרבינו להתפלל בכל ימי הסליחות קדם ראש השנה ובראש השנה עצמו, ובפרט קדם השופר שנוהגין כל ישראל לשבר לבם מאד ולהרבות ברחמים ותחנונים כעני רש דל ואביון, ועל־ידי־זה דיקא זוכין אחר־כך להתחדשות המחין על־ידי השופר וכנ"ל. ואזי על־ידי התחדשות המחין על־ידי השופר - בחינת באורי התורה, על־ידי־זה זוכין לארץ־ישראל, ועל־כן אז מתחלת תקון בנין המלכות כמבאר בכונות. כי מלכות, הינו ארץ־ישראל מתחיל להתגלות ולהתתקן אז, כי על־ידי באורי התורה זוכין לארץ־ישראל כנ"ל: