# הלכה ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1100/62/

הלכות הושענא־רבה ושמיני עצרת ושמחת־תורה על־פי המאמר המתחיל 'חדי רבי שמעון', עין שם כל המאמר כלו בלקוטי מוהר"ן הראשון (בסימן סא):

והכלל, כי על־ידי פגם אמונת חכמים אין יכולין להוציא המשפט לאור, דהינו לזכות לקבל ולהוציא משפטי הנהגות ישרות מכל הלמודים שלומד בתורה, כי נדון במותרות וכו', בחינת הנאמר בדואג שהיה נעצר לפני ה' וכו', עין שם. ואז אין לו עצה שלמה לעולם ותמיד הוא מספק וכו'. אך יש מים שהם מטהרים מאלו הטנפת בחינת (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם" וכו'. ואז זוכה לעצה שלמה בחינת (שם לז, כג): "ולא יטמאו עוד בגלוליהם; ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד" (שם לז, כב) - 'ממלכות' לשון עצה, כמו (דניאל ד, כד): "מלכי ישפר עלך", שזוכה לעצה שלמה, ואלו המים נעשין על־ידי מחלקת, בחינת (במדבר כ, יג): "מי מריבה" וכו', כי על־ידי המחלקת שחולקין עליו ומקשין עליו קשיות, על־ידי־זה עושה תשובה ועל־ידי־זה נתרבין הספרים של התורה וכו', ועל־ידי־זה נמשכין המים טהורים הנ"ל, שעל־ידי־זה נטהרין מן המותרות וזוכין לעצה שלמה. ועל־ידי־זה נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים, כי על־ידי־זה יכולים לקבל מחכמה עלאה וכו' וכו', בחינת אבן־שתיה ששם נכללו כל אבני יעקב וכו', שזהו בחינת מה שנוסעים על ראש־השנה לצדיקים וכו'. ועל־ידי כלליות הנפשות וכו' - על־ידי־זה נעשה שמחה, בחינת (משלי יג, ט): "אור צדיקים ישמח", בחינת חדי רבי שמעון, עין שם כל זה היטב: