# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1100/62/2/

ועל־כן בראש־השנה ויום־הכפורים וסכות ושמיני עצרת, שאז אנו עוסקים בתקון חטא אדם־הראשון, כידוע, שהוא בחינת פגם אמונת חכמים כנ"ל, ועקר גמר התקון הוא בשמיני־עצרת, כידוע (פרי־עץ־חיים, ראש־השנה, פרק ב). ועל־כן אז אנו מתפללין על המים - שהוא מימי הבארות הנ"ל, בחינת מים טהורים, מי מריבה הנ"ל.

כי בראש־השנה התחיל התקון, כי עקר בחינת ראש־השנה הוא בחינת אמונה [כמובא בדברי רבנו ז"ל במקומות אחרים כמה פעמים (סימנים ה, ח תנינא)], ועקר הוא אמונת חכמים, שעל־ידי־זה יוציא משפטנו לאור, כמבאר במאמר הנ"ל. וזהו ראש־השנה - 'ראש' דיקא, בחינת מחין וחכמה, הינו אמונת חכמים - שעל־ידי־זה זוכין לדעת להוציא המשפט לאור, כנ"ל במאמר הנ"ל. ועל־כן צועקים אז בקולות ותוקעין בשופר, כדי לחפר ולהוציא ולגלות מים טהורים הנ"ל לטהרנו מכל טמאותינו, כי המים נתגלין על־ידי קולות, בבחינת שבעה קולות שאמר דוד על המים (ברכות כט.), כי אז בראש־השנה הוא יום ראשון מעשרת־ימי־תשובה, ועל־ידי התשובה נתגלה המים הנ"ל, כמובא במאמר הנ"ל.

וכן עושים תשובה פעם אחר פעם בכל עשרת־ימי־תשובה, עד שביום־הכפורים זוכין לבחינת מים טהורים הנ"ל, כי אז השם־יתברך מטהר אותנו מכל טמאותינו וחטאתינו על־ידי מים טהורים הנ"ל. ועל־כן אומרים בסליחות בכל עשרת־ימי־תשובה ובפרט ביום־הכפורים - פסוק זה (יחזקאל לו, כה): "וזרקתי עליכם מים טהורים", כי בימים הללו שהם תקון חטא אדם־הראשון, תקון פגם אמונת חכמים - אז צריכין לחפר ולגלות בחינת מים טהורים הנ"ל.

ואחר־כך אנו זוכין לסכות, שהוא בחינת תקון הדעת שנתתקן על־ידי מים טהורים, כי סכה הוא בחינת דעת, בחינת 'אימא דמסככא על בנין', בחינת (משלי ב, ג): "אם לבינה" וכו', וזהו בחינת סכת שלום, בחינת בטול המחלקת והמריבות, כי לאחר שזוכין לגלות המים טהורים בשלמות על־ידי שעושין תשובה מחמת המחלוקות והמריבות, כנ"ל במאמר הנ"ל, אזי מתקנין המחלקות ונעשה שלום, בחינת "סכת שלום" שזוכין אחר יום־הכפורים, שאז נתגלו המים טהורים כנ"ל, וזה בחינת 'ופרס עלינו סכת שלומך – ותקננו בעצה טובה מלפניך', כי על־ידי סכת שלום שנעשה על־ידי המים טהורים, על־ידי־זה זוכין לעצה שלמה, כנ"ל: