# ג

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1100/62/3/

אבל עקר גמר התקון הוא בשמיני עצרת. כי אף־על־פי שכבר זכו ביום־הכפורים לבחינת מים טהורים, וזכו אחר־כך לסכת שלום שהוא תקון הדעת על־ידי־זה - אף־על־פי־כן עדין לא נזדכך המח בתכלית השלמות לגמרי, ועל־כן בכל ימי הסכות מקריבין שבעים פרים בשביל שבעים אמות, כדי לברר הטוב מהם ולגרשם מעל גבולנו - שלא יתערב זר בשמחתנו ביום שמיני עצרת, כידוע (תנחומא פנחס טז), שזהו בחינת שמגרשין ומבטלין ומרחקין בחינת המותרות והפסלת מן המח, כי העכו"ם הם בחינת המותרות כנ"ל, כי עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים הוא בשמיני עצרת כידוע (עין רש"י ויקרא כג, לו), ועל־כן ביום שקדם שמיני עצרת הוא הושענא־רבה, שאז לוקחין ערבי־נחל – מנהג נביאים, ובההוא יומא "וישב יצחק ויחפר את בארת המים" וכו' כנ"ל, כי אז קדם גמר התקון בשלמות צריכין לשוב ולחפר את בארות המים - להשיג ולמצא בחינת מים טהורים הנ"ל כדי לטהר בשלמות מכל בחינת המותרות הנ"ל, ואז זוכין לעצה שלמה, בחינת "ולא יחצו לשתי ממלכות עוד".

וזה בחינת ערבי־נחל שלוקחין ביום ההוא, כי ערבי־נחל הם אפיקי מים, והם בחינת רגלין, כמובא במקום אחר (סימן י') - שזהו בחינת עצות, כמו שכתוב: "וכל העם אשר ברגליך" – ההולכים אחר עצתך, כמו שכתב רבנו ז"ל במקום אחר (סימנים יז, כב), כי אז נתגלין אפיקי מים, בחינת מים טהורים, שעל־ידי־זה זוכין לעצה שלמה, שזהו בחינת ערבי־נחל שהם בחינת נצח הוד, בחינת עצות, כידוע.

כי עקר שלמות התקון הוא כשזוכין לעצה שלמה, שזהו עקר הישועה. ועל שם זה נקרא הושענא־רבה, כי צריכין לזה ישועה גדולה ורבה מן השמים לזכות לעצה שלמה - לידע איך לשית עצות בנפשו איך להתנהג בכל דבר, באפן שיזכה להתקרב לאביו שבשמים, כי ישועות הם בחינת נצח הוד, שהם בחינת עצות, כי זה עקר הישועה כשזוכין לעצה שלמה, וכמו שכתוב (באיוב ו, יג): "האם אין עזרתה בי ותושיה נדחה ממנו", תושיה הינו עצות, כמו שכתוב (משלי ח, יד): "לי עצה ותושיה". וזה שאנו מבקשין: ותקננו בעצה טובה מלפניך והושיענו מהרה למען שמך.

ואברהם אבינו שזכה לחפר הבארות כנ"ל שהם בחינת מים טהורים, על־כן זכה לעצה, כמו שכתוב (ישעיה מ, יג־יד): מי תכן את רוח ה' ואיש עצתו יודיענו וכו' את מי נועץ ויבינהו וילמדהו משפט - שכל זה קאי על אברהם, כמו שפרש רש"י שם. ועל־כן בהושענא־רבה שאז חוזרין וחופרין בארות המים כנ"ל, דהינו שמגלין ומוצאין בחינת המים טהורים בשלמות - על־כן זוכין אז לעצה שלמה, (כמו שכתוב במאמר הנ"ל, עין שם), שעל־ידי המים טהורים זוכין לעצה שלמה. וזה בחינת ערבי־נחל, שהם בחינת עצות, בחינת ישועות, כי זה עקר הישועה כשזוכין לעצה שלמה, כנ"ל.

ואז זוכין אחר־כך לשמיני־עצרת, שאז עקר התקרבות ישראל לאביהם שבשמים, ואז הוא בחינת מלכות, בחינת (שמואל־א ט, יז): "זה יעצר בעמי" (כמו שמבאר במקום אחר – תנינא ה), כי נתתקן ונתבטל בחינת המותרות, בחינת (שמואל־א כא, ח): "ודואג היה נעצר לפני ה'" כנ"ל, ואז נתתקן בחינת המלכות, בחינת אמונת חכמים, בחינת שמיני עצרת, בחינת (שם ט, יז): "זה יעצר בעמי".