# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1100/62/5/

ואז בשמיני עצרת שאז נתגלין בחינת המים טהורים הנ"ל, כי אז מתחילין גשם (ארח חיים, סימן תרסח, סעיף ב), להתפלל על המים הנ"ל, ואז נשלם בחינת תקון המלכות וזוכין לאמונת חכמים בשלמות כנ"ל, ואז נשלם התורה, כי עקר שלמות התורה הוא על־ידי אמונת חכמים, שעל־ידי־זה נתרבים ספרים וכו' (כנ"ל במאמר הנ"ל), ועל־כן משלימין ומסימין התורה אז, וכל אחד לוקח את התורה ומקיפין את השלחן ועושין שמחת־תורה, כי כל אחד מישראל יש לו חלק בהתורה, ואז נכללין כלם יחד ונכללין כל חלקי התורה ביחד, שזהו בחינת (קהלת יב, יב): "עשות ספרים הרבה" וכו' הנאמר שם, שעל־ידי־זה יש להתורה שלמות וכו', כי החלק שיש לכל אחד מישראל בתוך התורה זה בחינת ספר תורה שלו.

וכל אחד ואחד עם חלקו וספרו שיש לו בהתורה נכללין יחד, ואז יש להתורה שלמות, ואז התורה בבחינת לוחות האבן שנכללת בחכמה עלאה, בחינת אבן־שתיה וכו', ואז נמתקין כל הצמצומים וכל הדינים שבעולם [כמבאר כל זה היטב במאמר הנ"ל].

ועל־כן כל אחד ואחד עולה לתורה אז - שכל זה הוא בחינת שכל אחד נכלל עם חלקו בתוך התורה, כדי שתהיה התורה כלולה מכל נפשות ישראל יחד שהם כלליות כל חלקי התורה, ואז יש להתורה שלמות, ואז נכללת התורה בשרשה 'בחכמה עלאה דמתמן נפקת'. וזה בחינת לעיני כל ישראל – בראשית, הינו על־ידי שנכללין כל ישראל ביחד, שעל־ידי־זה נכללין כל חלקי התורה כנ"ל, ואז התורה נכללת בשרשה שהוא חכמה עלאה, שזהו בחינת בראשית, כי בראשית הוא בחינת חכמה עלאה, בחינת "ראשית חכמה", וזהו "לעיני כל ישראל – בראשית" כנ"ל, ואז כשנכללין כלם יחד נעשה שמחה, בחינת "אור צדיקים ישמח" [כמבאר במאמר הנ"ל], ועל־כן זוכין אז לשמחה, בחינת שמחת־תורה,

ברוך השם לעולם, אמן ואמן.