# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/63/2/

ועל־ידי הארת בן ותלמיד, על־ידי־זה זוכין לקבל בשעת האכילה הארת הרצון כנ"ל, כמבאר היטב במאמר הנ"ל עין שם. וזה בחינת אכילת שבת שהוא עקר כבוד שבת, בחינת ענג שבת, כי אז בשבת־קדש האכילה יקרה מאד מאד. כי אז זוכין על־ידי האכילה להארת הרצון. כי אז בשבת מאיר בחינת הארת בן ותלמיד. שעל־ידי־זה זוכין להארת הרצון כנ"ל.

ועקר הארת הרצון זוכין לקבל בשעת האכילה דיקא, כמבאר במאמר הנ"ל. ועל־כן בשבת האכילה יקרה מאד, כי אז מקבלין בשעת האכילה הארת הרצון שהוא בחינת עולם־הבא, ועל־כן עקר ענג שבת הוא האכילה של שבת, כי על־ידי האכילה של שבת זוכין לקבל הארת הרצון שהוא בחינת עולם־הבא, שזה עקר בחינת ענג שבת שהוא מעין עולם־הבא, בחינת (ישעיה נח, יד): "אז תתענג על ה' והאכלתיך" וכו'.