# ה

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/63/5/

וזה שהזהיר השם־יתברך על שבת קדם מלאכת המשכן, להורות, שאין מלאכת המשכן דוחה שבת, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (רש"י שמות לה, ב). כי מאחר שמלאכת המשכן הוא רק בבחינת הארת הרצון כנ"ל, והמלאכה היתה נעשית מאליה כנ"ל. היו יכולים לטעות ולומר שדוחה שבת, מאחר שאין עושים כלל, רק כל המלאכות הם בבחינת הארת הרצון כנ"ל. ועל־כן הזהיר אותנו השם־יתברך שלא נטעה בזה, כי אף־על־פי־כן אין מלאכת המשכן דוחה שבת, כי שבת הוא למעלה מזה, למעלה מבחינת הארת הרצון שמתלבש בבחינת הל"ט מלאכות. כי שבת היא בחינת בטול לגמרי, בחינת רעוא דרעוין, רצון שברצונות. ואז אין שום עבדא ועשיה כלל, אדרבא! אי אפשר לעשות בחינת מלאכת המשכן, דהינו לעשות כל הל"ט מלאכות בבחינת ט"ל אורות, בבחינת הארת הרצון - כי אם על־ידי שבת, דהינו על־ידי השביתה והמנוחה של שבת. כי דיקא על־ידי שבת, על־ידי ששובתין אז ממלאכה לגמרי, ואז זוכין להארת הרצון בשלמות כנ"ל, על־ידי־זה דיקא זוכין להמשיך הקדשה של שבת לששת ימי החל. דהינו שממשיכין הארת הרצון לכל העובדין דחל, לכל הל"ט מלאכות, ונכללין כל הל"ט מלאכות בבחינת ט"ל אורות, שזהו בחינת מלאכת המשכן. נמצא, שאי אפשר לעשות בחינת מלאכת המשכן וכו' כנ"ל כי אם על־ידי שבת וכו' כנ"ל.

וזהו שהקדים שבת למלאכת המשכן, ובכל מקום שמזכיר מלאכת המשכן מקדים אסור מלאכה בשבת, כי מלאכת המשכן אינו דוחה שבת, אדרבא! אי אפשר לעשות בחינת מלאכת המשכן, דהינו שיהיה כל הל"ט מלאכות בחינת ט"ל אורות, בבחינת הארת הרצון, כי אם על־ידי קדשת שבת, שהוא בחינת רצון שברצונות, בחינת רעוא דרעוין, כנ"ל.