# י

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/65/10/

וזה שאמר משה ליהושע תלמידו דיקא (שמות יז, ט): "צא הלחם בעמלק", ולא לחם עמו בעצמו. כי מחמת שכל מלחמתו של עמלק הוא כנגד בחינת משה שהוא הראש בית האמתי, להסתיר ולהעלים שמו, חס ושלום. על־כן אין יכול משה בעצמו להלחם עמו, כי 'אין חבוש מתיר את עצמו מבית האסורים' (ברכות ו:), כי איך אפשר להצדיק להגדיל ולפרסם שם עצמו? על־כן צוה לתלמידו יהושע - "צא הלחם בעמלק". כי דיקא התלמיד של הצדיק האמת - הוא יש לו כח להלחם בעמלק שרוצה להעלים ולהסתיר שם הצדיק הזה. כי בחינת יהושע תלמידו, כל עסקו וכל תחבולותיו - לפרסם ולהגדיל שמו הקדוש והנורא של הצדיק הזה בעולם. וכמו שכתב רבנו ז"ל על פסוק (איוב לז, ז): "ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו" וכו' (בסימן קמ), שדיקא על־ידי התלמידים של הצדיק יכולין לידע גדלת הצדיק.

ובודאי כל כחו של בחינת יהושע תלמידו להלחם בעמלק, הוא בודאי רק מהראש בית בעצמו שהוא בחינת משה. כי בודאי אין כח ליהושע שהוא בחינת התלמיד ללחם מלחמה עצומה ונוראה כזאת. וזה שכתוב (שמות יז, יא): "והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכו'. כי בודאי עקר כח המלחמה היה על־ידי משה בעצמו. רק אף־על־פי־כן המלחמה בעצמה להתגבר על עמלק, שרוצה להסתיר ולהעלים שם הצדיק הזה, להתגבר עליו להגדיל ולפרסם ולפאר ולרומם באמת שם הצדיק הזה - צריך שיהיה נעשה על־ידי בחינת יהושע תלמידו דיקא כנ"ל. וכמו שאיתא בזהר הקדוש (בשלח סה:) שיהושע דיקא היה מסגל למלחמה הזאת, עין שם, הינו כנ"ל: