# ב

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/65/2/

והכלל, כי שבת הוא בחינת הצדיק האמת שהוא בחינת שם ה', בחינת מאורי אור, בחינת פאר הדורות, בחינת כלליות הגונין, תלת גונין דעינא ובת עין, בחינת יסוד הפשוט, צדיק יסוד עולם (משלי י, כה) שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות, בחינת ארבעה מחין (שמות לא, ג): "חכמה ותבונה ודעת וכל מלאכה", בחינת החן והפאר וההדור והיפי של כל העולם, בחינת הראש והמחין המאירין להבית־המקדש. הינו בחינת אור העינים. כי הבית־המקדש הוא בחינת עינים, והצדיק ושבת הם בחינת האור המאיר להעינים, כי הוא הראש בית, דהינו הראש והמחין, בחינת מאורי אור המאירין להבית־המקדש ולכל בתי ישראל. ועל־כן על־ידי הצדיק ושבת נפתחין העינים, וזוכין להסתכל על עצמו בכל המדות איך הוא אוחז בהם. כי כל המדות נמשכין מהארבעה יסודות שכלם נמשכין מהיסוד הפשוט שהוא בחינת הצדיק, בחינת שבת, בחינת שם ה', בחינת פאר וכו' כנ"ל, עין שם כל זה היטב: