# ד

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/65/4/

ועל־כן נבראו כל הדברים מחסר תקון, וגמר תקונם על־ידי האדם, כמו שכתוב (בראשית ב, ג): "אשר ברא אלקים לעשות", דהינו שהשם־יתברך ברא כל הדברים שהאדם יגמר ויעשה אותם, וכמו שאנו רואין בחוש, שהאדם צריך לחרש ולזרע ולעשות כלים ובגדים, ולתקן כל המאכלים בלישה ואפיה ובשול וכו'. וכמו שאיתא במדרש (בראשית רבה יא, ו): 'התרמסין צריכין תקון' וכו', וכמו שכתוב (בראשית ב, ה): "וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח ואדם אין לעבד את האדמה". וכמו שפרש רש"י שם: 'על פתח הקרקע עמדו, עד שיבוא אדם וידע שיש צרך בגשמים ויתפלל עליהם' וכו'. כל זה הוא להורות ולהודיע, שהכל נברא בשביל האדם, כדי שהאדם יגדיל שמו יתברך על־ידי כל דבר שבעולם.

וזה עקר השלמות והתכלית של כל הבריאה כלה מראש ועד סוף, ועל־כן הכל נברא מחסר תקון עד שיבוא האדם וישלים אותו. כי שלמות תקון כל הדברים הוא על־ידי האדם דיקא, על־ידי שהוא מכיר ומגדיל שמו יתברך על־ידי כל דבר שבעולם, שבשביל זה נברא הכל, כנ"ל.

כי השם־יתברך בשביל עצמו, כביכול, לא היה צריך לברא את הבריאה, כי השם־יתברך ידע מעצמו קדם הבריאה כמו עכשו. רק כל הבריאה היתה בשביל האדם - כדי להיטיב מטובו לזולתו. כדי שאנחנו נכיר ונדע שמו יתברך, ועל־כן כל זמן שאין האדם בעולם, ואין מי שיכיר שמו יתברך על־ידי דבר זה. אין להדבר חיות בשלמות, ועל־כן הוא מחסר תקון עדין, כי כל חיות הדבר הוא על־ידי שמכירין שמו יתברך על־ידי דבר זה, וכל זמן שלא נמצא האדם - אין מי שיכיר שמו יתברך על־ידי אותו הדבר. ועל־כן תקון כל הדברים נגמר על־ידי האדם שיש לו כח להכיר ולהגדיל שמו יתברך על־ידי כל דבר שבעולם.

וכמו כן יש לו כח גם בגשמיות לתקן כל דבר, ולגמר תבניתו וצורתו בשלמות, שזהו בחינת כל המלאכות שבעולם, מה שהאדם צריך לעשות כמה מלאכות, כגון לעשות כלים מעץ או מתכות, או לטוות ולארג בגדים מצמר ופשתן שברא השם־יתברך וכו'. כי בודאי השם־יתברך שברא הצמר והפשתן או העצים והמתכת וכו' - בודאי בכחו היה יכל לברא כלים גמורים ובגדים גמורים וכו'. אך השם־יתברך ברא הכל מחסר תקון, עד שיבוא האדם ויגמר תקונם על־ידי כמה עבדות ומלאכות, כי אין לשום דבר שלמות כי אם על־ידי האדם, על־ידי שהוא מכיר ומגדיל שמו יתברך על־ידי אותו הדבר, שבשביל זה דיקא נברא הדבר, כנ"ל: