# ז

> מקור: https://rabenu.app/books/orach-chaim3/1163/65/7/

וזהו עצם מעלת יקרת קדשת שבת־קדש, שבשבת יכול כל אדם אפלו אם עבר כל עברות שבתורה, חס ושלום, הוא גם כן יכול להמשיך על עצמו קדשת שמו יתברך, לידע ולהכיר שמו יתברך על־ידי שמירת שבת, שהוא שמא דקדשא בריך הוא. כי בקדשת שבת אין מגיע שום פגם של שום עברה, חס ושלום, כי שבת אגין על אדם־הראשון בחטאו, וכמו כן מגן השבת גם עתה על כל החוטא, חס ושלום. כי על־ידי שמירת שבת כראוי - זוכין כלם, אפלו הגרועים והפחותים, לידע ולהכיר ולהאמין בשמו יתברך, ועל־ידי־זה יזכו לשוב אל ה'. כי שבת והצדיקי אמת הם בחינה אחת כנ"ל, שהם בחינת שם ה', שעל ידם כלם יכולין לידע משמו יתברך ולשוב אליו יתברך, ולתקן פגם כל הארבעה יסודות הנמשכין מארבע אותיות השם הנ"ל. ועל־כן אמרו רבותינו ז"ל (שבת קיח:): 'כל השומר שבת מוחלין לו כל עונותיו', הינו כנ"ל: